משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב | עורך דין מסחרי תל אביב

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב – מדריך מקיף לבחירת ייעוץ משפטי איכותי

בעולם העסקי המורכב של ימינו, משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב מהווה נכס אסטרטגי לכל יזם, חברה או תאגיד הפועל בשוק הישראלי. המציאות העסקית בישראל, ובמיוחד בתל אביב כמרכז הכלכלי של המדינה, מציבה אתגרים משפטיים רבים המחייבים ליווי מקצועי צמוד. במאמר זה נסקור את כל ההיבטים החשובים בבחירת משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב, נבחן את תחומי ההתמחות הנדרשים, ונציע קריטריונים מעשיים לבחירת המשרד המתאים ביותר לצרכים הייחודיים של העסק שלכם

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב

היתרונות של עבודה עם משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב

תל אביב מהווה את ליבו הפועם של המגזר העסקי בישראל, וכמרכז פיננסי לאומי היא מושכת אליה את מיטב הכישרונות המשפטיים. להלן היתרונות המרכזיים בעבודה עם משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב:

נגישות למוקדי הכוח העסקיים

משרדי עורכי דין הממוקמים בתל אביב נהנים מקרבה פיזית למוקדי קבלת ההחלטות העסקיות והמשפטיות בישראל. הבורסה לניירות ערך, משרדי הממשלה, בתי המשפט המסחריים וחברות הענק – כולם ממוקמים במרחק קצר.

רישות עסקי איכותי

עורכי דין מסחריים בתל אביב מחזיקים ברשת קשרים ענפה עם גורמים בכירים בתעשייה, רגולטורים ומקבלי החלטות. קשרים אלה יכולים להיות קריטיים בקידום האינטרסים של לקוחותיהם.

נגישות לידע עדכני

מיקום בליבה של הפעילות העסקית מאפשר להתעדכן בזמן אמת אודות שינויים בשוק, מגמות חדשות והזדמנויות עסקיות.

זמינות גבוהה

המיקום המרכזי מאפשר זמינות גבוהה לפגישות עם לקוחות, משקיעים, רגולטורים וגורמים רלוונטיים אחרים.

מומחיות רב-תחומית

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב בדרך כלל מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים המותאמים לצרכי העסקים:

ליווי עסקאות מורכבות

משרדים אלה מתמחים בליווי עסקאות מורכבות החל מרכישות ומיזוגים, דרך גיוסי הון וכלה בהסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים.

ייעוץ בתחום דיני החברות

הקמת חברות, ניהול שוטף של ענייני תאגיד, זכויות בעלי מניות, ממשל תאגידי ועוד.

ליטיגציה מסחרית

ייצוג לקוחות בסכסוכים עסקיים בבתי המשפט ובבוררויות, החל מסכסוכי חוזים ועד תביעות ייצוגיות מורכבות.

דיני עבודה

ייעוץ שוטף בניהול יחסי עובד-מעביד, הסכמי העסקה, צמצומים והתייעלות, הליכי שימוע וסיום העסקה.

תחומי התמחות נפוצים במשרדי עורכי דין מסחריים בתל אביב

בבחירת משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב, חשוב להכיר את תחומי ההתמחות הספציפיים המוצעים:

נדל"ן מסחרי

עסקאות נדל"ן מורכבות

ליווי משפטי ברכישה, מכירה והשכרה של נכסים מסחריים, החל מבנייני משרדים ועד מרכזי מסחר.

התחדשות עירונית

טיפול בפרויקטים של פינוי-בינוי, תמ"א 38 ומיזמי נדל"ן לשימוש מעורב.

תכנון ובנייה

טיפול בהיבטים משפטיים של היתרי בנייה, שינוי ייעוד קרקע והליכי תכנון מול רשויות מקומיות וועדות תכנון.

הייטק וסטארט-אפים

גיוסי הון

ליווי חברות בגיוסי הון מקרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים ומשקיעים אסטרטגיים.

הסכמי השקעה

ניסוח והתאמת הסכמי השקעה, הסכמי בעלי מניות וכתבי אופציות.

קניין רוחני

הגנה על נכסי הקניין הרוחני של החברה, רישום פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים.

מיסוי

תכנון מס

ייעוץ בתכנון מס אופטימלי לעסקים, כולל מבני החזקות, הטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון והסכמי כפל מס.

מיסוי בינלאומי

ייעוץ לחברות הפועלות בשווקים בינלאומיים, חברות החזקה זרות ומבני מס גלובליים.

מיסוי עסקאות

ליווי היבטי המס בעסקאות מיזוג ורכישה, מכירת מניות ונכסים ורה-ארגון תאגידי.

שוק ההון וניירות ערך

הנפקות ציבוריות

ליווי חברות בהנפקות לציבור בבורסה בתל אביב ובבורסות זרות.

הנפקות פרטיות

ליווי גיוסי חוב והון באמצעות הנפקות פרטיות.

רגולציה

ייעוץ לגופים פיננסיים ומוסדיים בעמידה בדרישות הרגולטוריות של רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון.

כיצד לבחור משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב המתאים לצרכים שלכם

בחירת משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב מצריכה התייחסות למספר פרמטרים:

ניסיון וידע

ניסיון בענף הספציפי

בדקו האם למשרד יש ניסיון בענף הספציפי בו אתם פועלים. כל תעשייה מאופיינת באתגרים משפטיים ייחודיים.

ניסיון בטיפול בעסקאות דומות

משרד שכבר טיפל בעסקאות בסדר גודל ומורכבות דומה לשלכם יוכל לצפות מכשולים פוטנציאליים ולהציע פתרונות מוכחים.

הכרת הרגולציה הרלוונטית

ודאו שהמשרד בקיא ברגולציה החלה על תחום פעילותכם, בין אם מדובר בהגבלים עסקיים, הגנת פרטיות או רגולציה ענפית ייחודית.

גודל ומבנה המשרד

משרדים גדולים

משרדים גדולים מציעים מגוון רחב של שירותים תחת קורת גג אחת ויכולים לטפל במספר היבטים משפטיים במקביל. עם זאת, העלויות בהתאם והיחס האישי עלול להיפגע.

משרדים בינוניים

מציעים איזון בין מקצועיות ויחס אישי, עם עלויות מתונות יותר. משרדים אלה מתאימים במיוחד לחברות בצמיחה.

משרדים בוטיק

מתמחים בתחום ספציפי ומציעים מומחיות עמוקה בתחום זה. מתאימים לחברות המחפשות מומחיות ממוקדת בתחום מסוים.

מוניטין ומיצוב בשוק

דירוגים מקצועיים

בדקו את דירוג המשרד במדריכים מקצועיים כגון דן אנד ברדסטריט, BDI או Chambers and Partners.

המלצות מלקוחות

שוחחו עם לקוחות קיימים או קודמים של המשרד כדי לקבל תמונה אמיתית על איכות השירות, זמינות עורכי הדין והיכולת לעמוד בדדליינים.

נוכחות תקשורתית ופרסומית

משרד בעל נוכחות משמעותית בתקשורת המקצועית מעיד על מעמדו המקצועי וכמקור ידע בתחומו.

עלויות ומודל התמחור

שיטות חיוב

הבינו את מודל התמחור – האם המשרד מחייב לפי שעה, ריטיינר חודשי, או מחיר קבוע לפרויקט.

שקיפות בעלויות

ודאו שיש שקיפות מלאה לגבי העלויות הצפויות וכי אין הפתעות לא נעימות בחשבונית.

גמישות במודל העסקי

בדקו האם המשרד מוכן להתאים את מודל התמחור לצרכים ולאילוצים הספציפיים שלכם.

אתגרים וסוגיות מרכזיות בעבודה עם משרד עורכי דין מסחרי

העבודה עם משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב עשויה להציב מספר אתגרים:

תקשורת ושקיפות

ציפיות ברורות

הגדירו מראש את ציפיותיכם מהמשרד, בין אם מדובר בזמני תגובה, תדירות עדכונים או אופן הטיפול בעניינים דחופים.

ערוצי תקשורת

קבעו את ערוצי התקשורת המועדפים עליכם ואת רמת הזמינות הנדרשת מעורכי הדין.

דיווח שוטף

דרשו דיווחים תקופתיים על התקדמות הטיפול בענייניכם, כולל פירוט השעות שהושקעו והפעולות שננקטו.

ניהול סיכונים וציפיות

הערכת סיכונים מציאותית

עורך דין מסחרי טוב צריך לזהות סיכונים משפטיים פוטנציאליים ולהציע דרכים להתמודד איתם באופן פרואקטיבי.

תכנון תרחישים

דונו בתרחישים אפשריים שונים והיערכו משפטית לכל אחד מהם, כדי למנוע הפתעות לא נעימות.

סיכום פגישות

דאגו לקבל סיכומי פגישות בכתב, הכוללים את הנושאים שנדונו, ההחלטות שהתקבלו והצעדים הבאים.

החלפת משרד עורכי דין

סימנים לצורך בשינוי

זהו מוקדם סימנים לכך שהמשרד אינו מתאים לצרכיכם, כגון חוסר זמינות, אי עמידה בלוחות זמנים או חוסר מומחיות בתחום מסוים.

תכנון מעבר

במידה ואתם שוקלים החלפת משרד, תכננו את המעבר בקפידה כדי להבטיח העברה חלקה של תיקים ומידע.

סיום יחסים מקצועי

גם אם החלטתם לסיים את ההתקשרות, שמרו על יחסים מקצועיים ותקשורת פתוחה עד להשלמת תהליך המעבר.

טרנדים עכשוויים בשוק המשפטי המסחרי בתל אביב

שוק השירותים המשפטיים בתל אביב מתפתח בהתאם למגמות גלובליות:

דיגיטציה של שירותים משפטיים

כלים טכנולוגיים מתקדמים

משרדי עורכי דין מובילים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות לניהול תיקים, ניתוח מסמכים ומחקר משפטי.

מערכות לניהול לקוחות

מערכות CRM ייעודיות מאפשרות מעקב אחר התקדמות בתיקים, תקשורת שוטפת עם הלקוח ושקיפות בחיובים.

בינה מלאכותית

שימוש בכלי AI לניתוח חוזים, זיהוי סיכונים ואוטומציה של משימות משפטיות שגרתיות.

התמחות ומיקוד

משרדי בוטיק

עלייה במספר משרדי הבוטיק המתמחים בתחומים ספציפיים כגון הייטק, קנאביס רפואי, פינטק או קריפטו.

שיתופי פעולה בין משרדים

משרדים מתחילים לשתף פעולה כדי להציע ללקוחות מגוון רחב יותר של שירותים, תוך שמירה על מבנה גמיש.

גלובליזציה

משרדים ישראליים מרחיבים את פעילותם לשווקים בינלאומיים, בדגש על ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק.

שינויים בתפיסת השירות המשפטי

מודל תמחור גמיש

מעבר ממודל של חיוב לפי שעות למודלים חדשניים כגון תמחור פרויקטאלי, ריטיינר או חבילות שירות.

מיקוד בערך ללקוח

דגש גובר על הערך העסקי שמספק הייעוץ המשפטי, ולא רק על ההיבט המשפטי הצר.

שירות כוללני

משרדים מציעים שירותים נלווים כגון ייעוץ עסקי, חיבור למשקיעים או ליווי בפיתוח עסקי.

סיכום: חשיבות הבחירה הנכונה של משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב

בחירת משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב היא החלטה אסטרטגית בעלת השלכות משמעותיות על עתיד העסק. משרד מתאים יכול לא רק לסייע בהתמודדות עם אתגרים משפטיים, אלא גם לתרום לצמיחה ולהתפתחות העסקית.

עורך דין לעניני מסחרי בתל אביב

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב איכותי מהווה הרבה יותר מאשר ספק שירות – הוא שותף אסטרטגי לחשיבה עסקית ארוכת טווח, המסייע בזיהוי הזדמנויות, מניעת סיכונים וניווט מוצלח בסביבה העסקית המורכבת של ישראל. השקעת הזמן והמחשבה בבחירת המשרד המתאים תשתלם עשרות מונים בטווח הארוך.

אנו ממליצים לקחת את הזמן לבחון מספר משרדים, לקיים פגישות היכרות, לבקש המלצות ולהעריך בקפידה את היכולות, הניסיון והמומחיות של כל אחד מהם. חשוב במיוחד לוודא שקיימת כימיה אישית ומקצועית עם עורכי הדין שיטפלו בענייניכם, שכן מדובר במערכת יחסים עסקית ארוכת טווח.

לסיכום, עבודה עם משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב המתאים בדיוק לצרכיכם תאפשר לכם להתמקד בליבת העסק שלכם, תוך ידיעה שהאינטרסים המשפטיים שלכם נמצאים בידיים טובות ומקצועיות. השקעה זו תניב תשואה משמעותית בדמות ודאות משפטית, מניעת סיכונים והצלחה עסקית לאורך זמן.

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב – סקירה משפטית

תשובה תמציתית:

אתמקד בהיבטים המשפטיים הנוגעים למשרדי עורכי דין מסחריים בתל אביב, תוך התייחסות לפסיקה ולהחלטות בתי המשפט בנושא.

המסגרת הנורמטיבית:

מעמדה של תל אביב כמרכז העסקים הראשי של ישראל משפיע על אופי הפעילות המשפטית בה. כפי שנקבע בפסיקה:

סעש (תל אביב) 55811-01-19- דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל (ניתן ב 20/12/2019) "אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין…"

ניתוח משפטי:

חובות מקצועיות של עורכי דין מסחריים
בתי המשפט הדגישו את החובות המוטלות על עורכי דין בכלל, ועורכי דין מסחריים בפרט:

תא (נצרת) 4791/05- חי סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן (ניתן ב 25/08/2014) "על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין…"

היבטי אתיקה מקצועית
בית המשפט העליון התייחס לחובות האתיות של עורכי דין:

ברש 315/23- מנסור מנסור נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים (ניתן ב 15/02/2023) "כידוע, רשות ערעור במקרים כגון דא, ב'גלגול רביעי', תינתן אך במקרים חריגים ביותר, כאלה המעוררים שאלה משפטית עקרונית…"

שיקולים מעשיים
מיקום אסטרטגי – הקרבה למוסדות משפט ועסקים
התמחות מקצועית – התמקדות בתחומי המשפט המסחרי
רמת מקצועיות גבוהה – דרישה לסטנדרטים מקצועיים גבוהים
ניהול סיכונים – חשיבות הביטוח המקצועי והתיעוד
פרקטיקה
שלבי הקמת משרד עורכי דין מסחרי
בחירת מיקום אסטרטגי
גיוס צוות מקצועי
בניית מערכת ניהול תיקים
יצירת נהלי עבודה ברורים
הקפדה על כללי האתיקה המקצועית

סיכום:

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך הקפדה על חובות אתיות ומקצועיות. המיקום בתל אביב מציב אתגרים וגם הזדמנויות, כאשר הדגש הוא על מתן שירות מקצועי ואיכותי ללקוחות העסקיים

סימוכין:

ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן

שמות השופטים: שכיב סרחאן

בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.

פסק דין |
25/08/2014 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 34
סעש (תל אביב) 55811-01-19- דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל

שמות השופטים: יפית זלמנוביץ גיסין

אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין, כדי להוות טעם מיוחד בשלו יש להתיר לכל עובד ועובדת, המועסקים בתחנת דלק אי שם בצפון או דרום הארץ, למשל, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המעסיקה שמשרדיה הראשיים בתל אביב אף שהיא מנהלת עשרות תחנות דלק הפזורות על פני כל הארץ. 16. מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 (https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf, בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 18.

החלטה |
20/12/2019 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 6 |
עמודים – 8
בר"ש 315/23- מנסור מנסור נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים

שמות השופטים: נ סולברג

כידוע, רשות ערעור במקרים כגון דא, ב'גלגול רביעי', תינתן אך במקרים חריגים ביותר, כאלה המעוררים שאלה משפטית עקרונית (ראו למשל: בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז ( 10.5.2009 ) (להלן: עניין ברי)). העניין דנן אינו בא בקהלאותם מקרים חריגים. 6. המבקש טוען, כי בעניינו מתעוררת השאלה הבאה: "האם עורך דין אשר מחזיקבתנייה בהסכם שכ"ט ושלפיה 'עורך דין זכאי לקבל מהכספים הראשונים אשר יתקבלו לטובת הלקוח דרך ההפקדות, נאמנות, או כל דרך אחרת ללא כל צורך באישור נוסף של הלקוח' יכול לפרוע שכר טרחתו מאותם כספים, ובמידה והתשובה היא לחיוב מה הם התנאים לעשות כן, במיוחד נוכח הוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין". לשון אחר, המבקש סבור כי בנדון דידן מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, שעניינה ביחס שבין הכלל המעוגן בסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין) העוסק בזכות העיכוב של כספי לקוח, לטובת הבטחת שכר הטרחה של עורך הדין, וקובע מגבלות על האפשרות לעשות כן לבין תניה חוזית בהסכם שכר טרחה. דא עקא, אף אם אניח כי אכן מדובר בשאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים היא אינה מתעוררת בענייננו. 7. תחילה אציין, כי המבקש הגיש בקשה לצרף את ההסכם האמור, רק ביום 5.12.2022 , יום לפני הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, ולמעלה מ-3 שנים לאחר שהוגש כתב הקובלנה המתוקן. זאת, כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת, ומבלי שהוברר מה הטעם שבגינו לא יכול היה המבקש להגיש את ההסכם במועד מוקדם יותר. מסופקני, אם בנסיבות אלה, יש מקום להתיר למבקש להסתמך על ההסכם (לשיקולים שיש להביא בחשבון בבחינת בקשה להגשת ראיות חדשות בערעור, ראו למשל: ע"פ 8470/19 מדינת ישראל נ' בורובסקי, פסקה 10 ( 25.8.2021 )).

החלטה |
15/02/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4

פסיקה רלוונטית:

4612/95 עא- 1. איתמר מתתיהו נגד 1. שטיל יהודית

שמות השופטים: ת אור,ט שטרסברג כהן,ד ביניש

לעניין זה נקבע, כי "'אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעינייו ודאגותיו של עורך הדין" (על"ע 7/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח(1) 679, בעמוד 683; ראו בעניין זה גם עמ"מ 9/55 פלוני נ' יו"ר וחברי הועדה המקצועית, פ"ד י' 1720, 1730; על"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לג(2) 586, 587). חובות אלו מוטלות על עורך הדין גם כשהוא פועל עבור שני הצדדים לעיסקה, שבמקרים רבים הם בעלי אינטרסים מנוגדים (א' בר-שלום "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כ"א (תשכ"ה) 479, 484). במקרה כזה, נפסק כי אין בהסכמתו של עורך דין לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים כדי לפטור אותו מן החובה לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וכי "עליו לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בישראל תל אביב יפו, פ"ד לד(4) 707, 708; וראו גם ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370 וכן ע"א 58,37/86 הנ"ל בעמוד 468). 18. האם עמד עורך דין אליעזר טויסטר ז"ל בחובותיו כעורך דינם של המערערים א. לדעתי, יש להשיב לשאלה זו בשלילה, משני טעמים נפרדים. טעם אחד נוגע לאי הבטחת זכויותיהם של המערערים על ידי רישום הערת אזהרה לטובתם על נכס הבטוחה. המדובר בענייננו בעיסקת קומבינציה. במסגרת העיסקה, היה על המערערים, הם בעלי המקרקעין, להקנות את זכויותיהם במקרקעין לחברה ולבנק, כדי שבסופו של דבר יוכלו לקבל את התמורה החוזית המוסכמת.

פסק דין |
27/10/1997 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 515 |
עמודים – 22
בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין

שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן

הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך דין ובלבד שתחתום על הסכם בוררות והפקדת בטוחה בסך 17,000 דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית משפט זה. המסגרת המשפטית 3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן – חוק הלשכה) קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים בהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4)). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע: "קבלת עניין שבטיפולו של אחר 27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, עניין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה: (1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לעניין זה. (ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח".

פסק דין |
13/10/1996 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 84 |
עמודים – 17
בר"ע 5069/93- בנק איגוד לישראל בע"מ נגד שרה מזרחי ואח

שמות השופטים: ת אור

היחסים בין המשיבים לבין המבקש נשלטים על ידי מספר מסמכים – נספחים א, ב, ג ו-ו, אשר צורפו לכתב ההגנה שהוגש בערכאה הראשונה. טענת המבקש, כי הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מושתתת על כך שעל פי המוסכם בין הצדדים במסמכים אלה הוקנתה סמכות השיפוט המקומית היחודית לבית משפט זה. תניית השיפוט בנספח א לכתב ההגנה קובעת: "הלקוחות בוחרים בעיר תל אביב כמקום השיפוט לכל תביעה הנובעת מהחוב והקשורה עמו, אולם לבנק תהיה בכל עת זכות הבחירה לנקוט נגד הלקוחות באמצעים משפטיים ופעולות הוצאה לפועל גם בכל בית משפט מוסמך אחר או משרד הוצאה לפועל מוסמך אחר". תניית השיפוט בנספח ב לכתב ההגנה קובעת: "הלקוחות קובעים בזה את העיר תל אביב יפו למקום השיפוט היחודי לכל תביעה בקשר לחוב או הנובעת ממנו או קשורה עמו, אולם מוסכם בזה כי הבנק יהיה רשאי לנקוט נגד הלקוחות בהליכים משפטיים. . . בכל בית משפט מוסמך אחר. . . ". תניית השיפוט בנספח ג לכתב ההגנה קובעת: "הממשכנים קובעים בזה את העיר תל אביב למקום השיפוט לכל צרכי השטר הזה ואולם שום דבר מהאמור כאן לא יפגע בזכויות הבנק לתבוע את הממשכנים בכל בית משפט מוסמך אחר". בנספח ו לכתב ההגנה – "תנאי ניהול עסקות חליפין עתידיות" ("טופס הפורוורד"), לא מופיעה כל תניית שיפוט מקומית. בסעיף 3 למסמך זה נקבע: "האמור בתנאי ניהול עיסקאות בא להוסיף על האמור בתאכ"ל (תנאי אשראי כלליים, נספח א לעיל – ת"א) ובתנאי חשבון מט"ח ולא לגרוע מהם" (ההדגשה הוספה – ת"א). הנה כי כן, תנאי השיפוט המקומי שבנספח א חל גם על תביעה המסתמכת על נספח ו, אשר אין בו התנאה שונה מזו שבנספח א בכל הנוגע לסמכות השיפוט המקומית. 3.

פסק דין |
30/01/1994 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 48 |
עמודים – 4
– העוררת מדינת ישראל נגד 1. ליאורה ברקו

שמות השופטים: ד ביניש א פרוקציה,א חיות

חיסיון זה מעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות, הקובע בסעיף קטן (א) כך: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין" (לחובה המוטלת על עורך הדין בהקשר זה ראו סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). החיסיון הקבוע בסעיף זה נועד להגן על זכותו של הלקוח לקבל ייעוץ משפטי ללא חשש ולאפשר לו ליצור עם עורך דינו מערכת יחסים מקצועית פתוחה המבוססת על אמון (ראו: על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, 781 (1987) (להלן: עניין עו"ד פלונית); בג"ץ 744/97 גוזלן נ' השופט אהרון אמינוף -בית המשפט המחוזי נצרת, פ"ד נא(1) 355, 361, 363 (1997) (להלן: עניין גוזלן); ע"א 327/68 זינגר נ' ביינון, פ"ד כב(2) 602, 604 (1968); רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ, פיסקה 5 (לא פורסם, 13.8.2006 ); על"ע 5160 /04 אשד נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בירושלים, פ"ד נט(6) 223, 236 (2005) (להלן: עניין אשד); נינה זלצמן "חסיון התקשורת שבין עורך דין ללקוח: ראיה חיונית להגנת נאשם כסייג לאבסולוטיות בהליך פלילי" ספר שמגר ב 501, 506-505 (2003) (להלן: זלצמן, חסיון התקשורת); ל חשיבותה של זכות ההיוועצות ראו ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 לפסק-דיני (טרם פורסם, 22.6.2009 ); ולחשיבותה של זכות ההיוועצות בתנאים המבטיחים חיסיון ראו בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 7

החלטה |
13/08/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 221 |
עמודים – 40
בר"ש 315/23- מנסור מנסור נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים

שמות השופטים: נ סולברג

החלטה |
15/02/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
תפח (ירושלים) 856/05- מדינת ישראל נגד אברהם גבאי ואח

שמות השופטים: משה רביד,אורית אפעל גבאי,אהרן פרקש

כפי שנקבע בעל"ע 7892/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד יהונתן בוטח, תק-על 2005(1), 1358 'הטעם העיקרי להעמדתן של שתי החובות זו-בצד זו הוא, שאלו הן שתי החובות העיקריות המוטלות על עורך הדין בהופיעו לפני בית-משפט' (סעיף 11 לפסק דינו של המישנה לנשיא, השופט מ' חשין). עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, 'מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו' (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675, וכן ראה ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א) 351-349). עורך דין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסנגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380). אולם, 'פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות' (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, 'חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט – חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה' (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). . . על עוה"ד להציג את טענותיו בדרך נאותה, התואמת את תפקידו, תוך שהוא מקפיד בכבוד חברו למקצוע ובכבוד ביהמ"ש.

החלטה |
06/02/2006 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 10 |
עמודים – 15
סעש (תל אביב) 37607-01-19- שמואל בן חור נגד אלקטרה דנקו בעמ

שמות השופטים: דפנה חסון זכריה

6 לעניין זה, מצאתי לצטט את דברי חברתי, כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין, בסע"ש (ת"א) 55811-01-19 דימטרי קולשוב – בנק דיסקונט לישראל (מיום 20.12.2019 ): "15. אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין, כדי להוות טעם מיוחד בשלו יש להתיר לכל עובד ועובדת, המועסקים בתחנת דלק אי שם בצפון או דרום הארץ, למשל, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המעסיקה שמשרדיה הראשיים בתל אביב אף שהיא מנהלת עשרות תחנות דלק הפזורות על פני כל הארץ. 16. מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf), בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 7 18. בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (שתכנסנה לתוקף ביום 6.9.2020 ) נקבע, כי אחד מעקרונות היסוד המנחים את בית המשפט הוא, שעליו לאזן, "לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

החלטה |
22/01/2020 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 17 |
עמודים – 8
ת"א (חיפה) 59659-09-20- ס.ד. זידאן לאבן בע"מ נגד ' שתית בע"מ

שמות השופטים: רמזי חדיד

. לבית המשפט לעשות משפט (סעיף 54 לחוק). עורך הדין מייצג את שלטון החוק והוא נתפס כחלק מן המערכת המשפטית, לפיכך עליו להיות נאמן לחוקי המדינה ובעל רמה מקצועית ואתית ההולמת את המקצוע ואת האמון שהלקוח, בתי המשפט והציבור נותנים בו. . . '"(שם, סע' 10 לפסק הדין). גם ב-ע"א 7123/19 זיו ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו), נפסק בנדון כדלקמן: "בהקשר זה יוער כי עורכי הדין בישראל כפופים לשורה של חובות מקצועיות ואתיות מכוח חוק לשכת עורכי דין, התשכ"א-1961 ומכוח כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, והם מוחזקים כ'officer of the court' ונהנים מהחזקה לפיה ניתן לתת אמון מלא ביושרם ומהימנותם. . . "(שם, סע' 19 לפסה"ד). ניתן להשקיף על חובותיו של עו"ד כלפי בית המשפט בייצגו את מרשו ממקור אחר בדין. סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, מטילים את החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במסגרת משא ומתן לקראת כריתת החוזה ובמהלך קיומו. בס"ק 61(א) לחוק הנ"ל נקבע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון", והרי מכוח ההוראה הנ"ל, בית המשפט החיל את חובת תום הלב גם כן על ניהול הליכי משפט (ר' ע"א 207/83 ועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי בתל אביב יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(2) 369, 375-376, בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 461-462, ע"א 8553/19 אלכסנדר אורן בע"מ נ' יהודית כהן (פורסם בנבו) (פסקה 32 לפסק הדין) וכן ע"א 7660/21 די. סי. אס חיזוק מבנים בע"מ נ' יוסף כוכבה (פורסם בנבו) (פסקה 2 לפסק דינו של כב' השופט ד' מינץ)).

פסק דין |
26/01/2025 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 33
עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל

שמות השופטים: משה דרורי

עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.

פסק דין |
12/11/2012 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 83
ת"א (נצרת) 38769-05-21- צומן נגד מועצה אזורית ראש פינה

שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד

הוסיפו הצדדים וקבעו במפורש, כי "עוה"ד ישא בכל התשלומים וההוצאות הקשורים בהליכים הנ"ל" (סע' 4 להסכם). כן הוסכם בסעיף 9 להסכם כי "מובהר בזאת כי עוה"ד לא יהא זכאי לכל תשלום בגין האמור בסעיפים 1-4 לעיל ו/או החזר הוצאותיו (לרבות הוצאות המדידה וכו')". תמורת השירות הנ"ל, לרבות מנגנון התשלום, הסדירו הצדדים בסעיפים 5-8 להסכם, ועיקרם בכך שהתשלום הוא נגזרת 'גובה תוספת השומה' ומותנה ב'תשלום בפועל' של תוספת השומה. יודגש כי הצדדים לא קבעו פרק זמן למתן השירות, ולכן עסקינן ב'חוזה יחס' (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב נ' ידידה גורן, עו"ד ( 12.08.09 )), היינו חוזה אשר נועד להקיף מערכת יחסים נמשכת וארוכת טווח בין הצדדים לו. אין זה נדיר למצוא התקשרות שאיננה קצובה בזמן ובאשר לחוזים שאינם קצובים בזמן הכלל הוא שחוזה אינו נערך לצמיתות. משכך, מדובר הוא בהסכם בלתי קצוב, שניתן להפסיק אותו במתן הודעה על ידי מקבל השירות. לא אחת נקבע, כי על חוזה יחס או חוזה ארוך טווח חלים הכללים הקבועים בחוק החוזים, וכי ביטול חוזה צריך להיעשות בתום לב ובדרך מקובלת כמתחייב מהוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (ראו: ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין ( 20.3.08 ); ע"א 9784/05 הנ"ל פיסקה 27). 18. משכך, טענת הנתבעת כי דרישתה לבצע קיבול של ההסכם תוך שינוי מתכונת התקשרות אינה מהווה הפרה של ההסכם המצמיחה לתובעת זכות לקבלת פיצוי, מצריכה בירור עובדתי בו נבחן ההסכם ופרשנותו, לרבות דרך שינויו של ההסכם ו/או ביטולו, זאת לצד טענתה הבלתי אחידה, לעניין סיומם של ההליכים בעניין תיק המשטרה.

החלטה |
30/08/2022 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
10386/05 ת"א (ירושלים)- רייזמן דן נגד לוי ציון

שמות השופטים: עודד שחם

חובתו של עורך הדין לפעול בשקידה סבירה לטובת לקוחו מבוססת גם על הקשר החוזי בין השניים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות . . . הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. בסיס נוסף לחבות של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש, אם כן, עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות. . . . מבחינת סטנדרט ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים . . . הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין" (בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) בפיסקה 10) (ב) במקרה זה עולות טענות ביחס לפעולותיו של עורך דין בניסוח חוזה לרכישת חנות ובביצועו של חוזה זה. לעניין אחריותו וחובתו של עורך הדין כלפי לקוחו בהקשר זה נפסק, כי "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707 (1980), בעמוד 708). (ג) באופן ספציפי, פסק בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו "על הסיכון שהוא נוטל ע'י תשלום מלוא התמורה מראש .

פסק דין |
29/12/2009 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 5 |
עמודים – 39

חקיקה רלוונטית:

צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962

סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי

1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט

כללי לשכת עורכי הדין (שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר), התשע"ב-2012

סעיף: 1. הודעה על פתיחת שלוחה בישראל

1. (א) משרד עורכי דין זר כהגדרתו בסעיף 98א לחוק אשר מקיים שלוחה בישראל, ימסור ללשכה הודעה על כך שתכלול פרטים אלה: (1) שמותיהם של עורכי הדין ועורכי הדין הזרים אשר מועסקים בשלוחה בישראל, והאם הם מועסקים בה כשכירים, חברים או שותפים; (2) מען השלוחה בישראל; (3) שמה של השלוחה בישראל; (4) שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של המשרד, ואם המשרד הוא תאגיד, גם את שמה של מדינת התאגדותו. (ב) משרד עורכי דין זר יצרף להודעתו האמורה בסעיף קטן (א) – (1) אם הוא תאגיד, תצהיר של אורגן מוסמך בתאגיד על אלה: (א) התאגיד התאגד מחוץ לישראל ומתקיימים לגביו כל אלה: (1) מטרתו מתן שירותים משפטיים; (2) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל; (ב) החברים או השותפים בתאגיד הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל תוך ציון אם כל החברים או השותפים הם בעלי רישיון עריכת דין או שמא רק חלקם הם בעלי רישיון כאמור; (ג) האם משתף המשרד בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (ד) האם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו; (2) אם הוא יחיד, תצהיר של היחיד על אלה: (א) הוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין במדינה מחוץ לישראל תוך ציון שם המדינה; (ב) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל; (ג) האם משתף המשרד בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל. (ג) תצהיר לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2) יוגש בשפה העברית או האנגלית, או בשפה אחרת כשלצדו תרגום לשפה האנגלית או העברית שאושר לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובכלל זה סעיף 50א לחוק האמור. (ד) הודעה לפי סעיף זה תימסר בתוך 30 ימים מהיום שבו החלה השלוחה בישראל לפעול. (ה) בסעיף זה, "תצהיר" – הצהרה בכתב שניתנה ואומתה לפי אחת מדרכים אלה: (1) לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (2) לפי סעיף 7(5) או 50א לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976.

תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022

סעיף: 2. הגדרות

ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה

כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

סעיף: 4. שיקולי הוועדה

4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 1. הגדרות

1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015

סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל

17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958

סעיף: פטורים

התקיימו תנאים אלה: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; (ד ) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בסעיף 63(א)(11) לצו זה; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, וב לבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר. (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לער וך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; החלטות

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה

מכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת” ו "שווי התקשרות מצטבר” – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).

תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010

סעיף: 12. בקשה לאישור הסדר פשרה

מונה על הגבלים עסקיים (5) 5 הרשות לניירות ערך (6) 6 המשרד להגנת הסביבה (7) 8 נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (8) 9 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (9) 10 הממונה הראשי על יחסי עבודה (ה) המען להמצאת הבקשה לאישור הסדר הפשרה וצרופותיה ליועץ המשפטי לממשלה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט ה דן בתובענה.