עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה: המדריך המקיף לנהגים בצרה

בעולם התחבורה המודרני, עבירות תנועה הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. לא משנה כמה זהירים אנחנו מנסים להיות, לעתים אנו מוצאים את עצמנו במצבים מורכבים מול החוק. בפתח תקווה, עיר מרכזית במטרופולין גוש דן, הלחץ התחבורתי והנוכחות המשטרתית המוגברת הופכים אירועי תעבורה לשכיחים. כאשר נהג מוצא את עצמו עומד בפני כתב אישום, שלילת רישיון או קנס כבד, עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה הופך למשאב חיוני. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על שירותי ייעוץ משפטי בתחום התעבורה באזור פתח תקווה, מקרים נפוצים, יתרונות הייצוג המקצועי ועצות לבחירת עורך הדין המתאים לצרכיכם.

מהן עבירות תעבורה נפוצות בפתח תקווה?

פתח תקווה, כאחת הערים המרכזיות במרכז הארץ, מתמודדת עם אתגרי תנועה ייחודיים. הכבישים העמוסים והתשתיות המתפתחות יוצרים מצבים שבהם נהגים עלולים להיקלע לעבירות תנועה מבלי משים.

משרד עורכי דין תעבורה פתח תקווה

עבירות מהירות ונקודות תורפה

בכבישים הראשיים המקיפים את פתח תקווה, כגון כביש 4, כביש 5 וכביש 483, מתבצעות אכיפות מהירות תדירות. המשטרה מציבה ניידות וטייסות בנקודות אסטרטגיות, בדגש על צמתים מסוכנים וכבישים מהירים. נהגים רבים מופתעים לגלות שחריגת מהירות משמעותית יכולה להוביל לא רק לקנס, אלא גם להזמנה לבית משפט ולסיכון רישיון הנהיגה.

אזורי אכיפה מוגברת בפתח תקווה

המשטרה בפתח תקווה ידועה בפעילותה האינטנסיבית באזורים מסוימים כגון:

• אזור התעשייה סגולה
• ציר ז'בוטינסקי
• שכונת הדר גנים
• אזור אם המושבות
• מרכז העיר וסביבת הקניונים

נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומחסומי משטרה

בסופי שבוע ובסמיכות לאזורי בילוי בפתח תקווה, המשטרה מציבה באופן קבוע מחסומים לבדיקות אלכוהול. נהיגה תחת השפעת אלכוהול נחשבת לעבירה חמורה במיוחד, עם השלכות משפטיות רציניות הכוללות:

• שלילת רישיון למשך תקופה ארוכה
• קנסות כבדים
• נקודות על הרישיון
• במקרים חמורים – אפשרות לעונשי מאסר

תאונות דרכים והשלכותיהן המשפטיות

פתח תקווה, עם רשת הכבישים העירונית והבינעירונית המורכבת שלה, מתמודדת עם מספר לא מבוטל של תאונות דרכים. תאונה, גם אם נראית קלה, עלולה להוביל לסיבוכים משפטיים משמעותיים:

• כתבי אישום בגין רשלנות בנהיגה
• תביעות נזיקין
• האשמות בנהיגה מסוכנת
• סיבוכים מול חברות הביטוח

**מתי צריך עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה?

התמודדות עם מערכת המשפט בתחום התעבורה יכולה להיות מורכבת ומאיימת. להלן מצבים שבהם ייעוץ משפטי מקצועי הופך לחיוני:

כתבי אישום וזימונים לבית משפט

כאשר מתקבל זימון לבית משפט בגין עבירת תעבורה, אין זה עניין של "רק קנס". בתי המשפט לתעבורה בפתח תקווה מתייחסים בחומרה לעבירות מסוימות, במיוחד אלו המסכנות חיי אדם:

• נהיגה במהירות מופרזת (מעל 50 קמ"ש מהמותר)
• עקיפות מסוכנות
• אי ציות לרמזור אדום
• הפקרה לאחר פגיעה

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול לייצג אתכם בהליך המשפטי, לנהל משא ומתן על עסקת טיעון ולהפחית את חומרת העונש.

שלילות רישיון והליך השימוע

שלילת רישיון נהיגה היא אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר של עבירות תעבורה. בפתח תקווה, כעיר שרבים מתושביה נסמכים על רכבם לצורך הגעה לעבודה, לימודים ומשימות יומיומיות, שלילת רישיון יכולה להוביל להשלכות כלכליות וחברתיות חמורות.

סוגי שלילות רישיון נפוצות

• שלילה מנהלית – מוטלת על-ידי משרד הרישוי
• שלילה משטרתית – מוטלת באופן מיידי בעת ביצוע עבירות חמורות
• שלילה שיפוטית – נקבעת על-ידי בית המשפט

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול לייצג אתכם בהליך השימוע, לערער על החלטת השלילה ובמקרים מסוימים לבקש דחיית ביצוע או קיצור תקופת השלילה.

תאונות דרכים והאשמות פליליות

תאונת דרכים עלולה להוביל לא רק לנזקים פיזיים ונפשיים, אלא גם להאשמות פליליות חמורות. בפתח תקווה, עם צמתיה העמוסים וכבישיה המהירים, תאונות עלולות להוביל להאשמות כגון:

• גרימת מוות ברשלנות
• נהיגה בקלות ראש
• נהיגה מסוכנת
• הפקרה לאחר פגיעה

במקרים אלו, ייצוג משפטי מקצועי אינו רק המלצה – זוהי הכרחיות. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה עם ניסיון בתיקי תאונות דרכים יכול להגן על זכויותיכם ולצמצם את ההשלכות המשפטיות.

היתרונות בפנייה לעורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה**

כאשר מתמודדים עם בעיות משפטיות בתחום התעבורה, פנייה לעורך דין מקומי המתמחה בתחום מציעה יתרונות משמעותיים:

היכרות עם המערכת המשפטית המקומית

עורך דין הפועל באופן קבוע בבתי המשפט לתעבורה באזור פתח תקווה והמרכז פיתח קשרי עבודה והיכרות עם:

• שופטי התעבורה המקומיים וסגנון פסיקתם
• תובעים במחלקת התעבורה
• נהלי העבודה הספציפיים בבית המשפט לתעבורה

היכרות זו מאפשרת לעורך הדין לנווט ביעילות רבה יותר בהליכים ולהשיג תוצאות מיטביות.

ידע מקומי וניסיון באזורים ספציפיים

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה מכיר את המאפיינים הייחודיים של אזור פתח תקווה:

• נקודות אכיפה ומלכודות מהירות נפוצות
• צמתים בעייתיים עם שיעור גבוה של דוחות
• מדיניות האכיפה המקומית של יחידות המשטרה

תיעוד ראיות מותאם לאזור

עורך דין מנוסה ידע אילו ראיות לאסוף:

• מצלמות אבטחה עירוניות בצמתים ספציפיים
• בעיות תשתית ידועות שעשויות להשפיע על תיק התעבורה
• עדויות מומחים מקומיים הרלוונטיים למקרה

אסטרטגיות הגנה מותאמות לעבירות תעבורה

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה הוא היכולת לבנות אסטרטגיית הגנה מותאמת לסוג העבירה ולנסיבות הספציפיות:

• ערעור על דוחות מהירות בהתבסס על תקינות המכשור
• הצגת נסיבות מקלות בעבירות אלכוהול
• איסוף ראיות נגדיות במקרי תאונות דרכים
• איתור פגמים פרוצדורליים בהליך האכיפה

**כיצד לבחור עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה?

בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית שעשויה להשפיע משמעותית על תוצאות ההליך המשפטי. להלן קריטריונים מרכזיים לבחירה:

התמחות וניסיון ספציפי

לא כל עורכי הדין שווים בכל התחומים. בבחירת עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה, חשוב להתמקד במי שמתמחה באופן ספציפי בתחום התעבורה:

• ותק בתחום התעבורה (רצוי מעל 5 שנים)
• מספר תיקים דומים שטופלו בהצלחה
• התמחות בסוג העבירה הספציפית (אלכוהול, מהירות, תאונות)

שאלות שכדאי לשאול

• מה אחוז ההצלחה בתיקים דומים לשלי?
• כמה תיקי תעבורה טיפלת בבית המשפט בפתח תקווה?
• האם יש לך ניסיון עם השופט/ת שידון בתיק?

זמינות ויחס אישי

הליכי תעבורה עשויים להיות מלחיצים ומעוררי חרדה. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה צריך להיות נגיש לשאלות וחששות:

• זמינות טלפונית סבירה
• מענה מהיר להודעות ושאלות
• הסברים ברורים על ההליך והאפשרויות העומדות בפניכם

שקיפות בתמחור

טרם בחירת עורך דין, חשוב להבין את מבנה שכר הטרחה:

• האם התשלום הוא לפי שעה או סכום קבוע לטיפול בתיק?
• האם קיימות עלויות נוספות (אגרות, חוות דעת מומחים)?
• האם קיימים הסדרי תשלומים?

אסטרטגיות הגנה נפוצות בתיקי תעבורה בפתח תקווה

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה משתמש במגוון טקטיקות להגנה על לקוחותיו. להלן האסטרטגיות הנפוצות:

ערעור על ראיות טכניות

במקרים רבים של עבירות מהירות או אלכוהול, הראיות מתבססות על מכשור טכני:

• מכמונות מהירות (ממל"ז)
• מצלמות רמזור אדום
• ינשופים לבדיקת אלכוהול

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול לערער על תקינות המכשור, תוקף הכיול ומקצועיות ההפעלה:

נקודות תורפה בציוד אכיפה

• תאריכי כיול פגי תוקף
• תנאי מזג אוויר המשפיעים על דיוק המדידה
• פגמים בתיעוד שרשרת הראיות

נסיבות אישיות והשלכות על איכות החיים

בתי המשפט לתעבורה בפתח תקווה, כמו בכל הארץ, מתחשבים בנסיבות אישיות ובהשלכות של העונש על חיי הנאשם.

• תלות ברכב לצורכי פרנסה
• מצב רפואי המחייב ניידות
• היעדר עבירות קודמות
• נסיבות אישיות מקלות

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה ידע כיצד להציג את הנסיבות האישיות באופן שישפיע לטובה על החלטת בית המשפט.

משא ומתן על עסקאות טיעון

אחת האסטרטגיות האפקטיביות ביותר היא ניהול משא ומתן על עסקת טיעון. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה בעל קשרים טובים עם התביעה יכול להשיג:

• הפחתת סעיפי האישום
• המרת שלילת רישיון בקנס
• הפחתת נקודות ברישיון הנהיגה
• הסכמה על עונש מקל

**עלויות ותמורה: כמה עולה עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה?

שכר הטרחה של עורכי דין לענייני תעבורה בפתח תקווה משתנה בהתאם למורכבות התיק, ניסיון עורך הדין והיקף העבודה הנדרש.

מבנה שכר טרחה מקובל

• תיקים פשוטים (דוחות מהירות, נקודות): 1,500-3,000 ₪
• תיקים בינוניים (שלילות רישיון, עבירות אלכוהול): 3,000-7,000 ₪
• תיקים מורכבים (תאונות דרכים עם נפגעים, האשמות פליליות): 7,000-15,000 ₪ ומעלה

גורמים המשפיעים על העלות

• מורכבות התיק
• הוותק והמוניטין של עורך הדין
• היקף העבודה הנדרש (מספר דיונים, איסוף ראיות)
• האם נדרשות חוות דעת מומחים

תמורה להשקעה

בעוד שהעלויות עשויות להיראות גבוהות, כדאי לשקול את התמורה:

• מניעת שלילת רישיון שעלולה לפגוע בפרנסה
• הפחתת קנסות שעשויים להגיע לאלפי שקלים
• מניעת נקודות שמעלות את עלות ביטוח הרכב
• הימנעות מתיק פלילי שעלול להשפיע על אפשרויות תעסוקה

**מקרי הצלחה של עורכי דין לענייני תעבורה בפתח תקווה

להלן מספר דוגמאות (ללא שמות אמיתיים) של מקרים שבהם עורכי דין לענייני תעבורה בפתח תקווה הצליחו לשנות את התוצאה לטובת לקוחותיהם:

ביטול שלילת רישיון בעבירת מהירות

נהג שנתפס נוהג במהירות של 140 קמ"ש בכביש 40 (מוגבל ל-90 קמ"ש) קיבל שלילת רישיון ל-30 יום. עורך הדין הצליח להוכיח כי המכמונת המהירות לא כוילה כראוי בסמוך למועד המדידה, מה שהוביל לביטול השלילה והפחתת הקנס.

הפחתת אישום בנהיגה תחת השפעת אלכוהול

נהגת שנתפסה עם רמת אלכוהול גבולית (290 מיקרוגרם במקום 240 המותר) עמדה בפני שלילה של שנה. עורך הדין הצליח להוכיח פגמים בהליך הבדיקה, מה שהוביל להפחתת תקופת השלילה ל-3 חודשים בלבד.

זיכוי בתאונת דרכים

נהג שהואשם בגרימת תאונת דרכים בצומת אם המושבות זוכה לאחר שעורך הדין הצליח להשיג הקלטות ממצלמות האבטחה שהראו כי לא היה אשם בתאונה.

**שאלות נפוצות על עורכי דין לענייני תעבורה בפתח תקווה

האם חובה להיות מיוצג בבית משפט לתעבורה?

אין חובה חוקית להיות מיוצג בבית משפט לתעבורה, אך הדבר מומלץ ביותר. מערכת המשפט מורכבת, ואנשים ללא ידע משפטי עלולים למצוא את עצמם בעמדת נחיתות משמעותית. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה מכיר את החוקים, הפרוצדורות והתקדימים שעשויים להשפיע על תוצאות המשפט.

מה ההבדל בין שלילה מנהלית לשיפוטית?

• שלילה מנהלית מוטלת על-ידי משרד הרישוי בהתאם לצבירת נקודות או עבירות מסוימות, ללא הליך משפטי.
• שלילה שיפוטית מוטלת על-ידי בית המשפט כחלק מהעונש על עבירת תעבורה.

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול לסייע בהתמודדות עם שני סוגי השלילות, אך הליכי הערעור שונים.

האם אפשר לערער על דוח תנועה?

בהחלט. קיימות מספר דרכים לערער על דוח תנועה:

• בקשת משפט במקום תשלום הקנס
• פנייה למחלקת הערעורים במשטרה
• בקשת ביטול ברירת משפט

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול להמליץ על הדרך האפקטיבית ביותר בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

כמה זמן לוקח לטפל בתיק תעבורה?

משך הטיפול בתיק תעבורה משתנה בהתאם למורכבות התיק ועומס בתי המשפט:

• תיקים פשוטים: 3-6 חודשים
• תיקים מורכבים: 6-18 חודשים

עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה יכול לפעול לזירוז הליכים במקרים מסוימים, במיוחד כאשר קיימת שלילת רישיון פעילה.

**סיכום: חשיבות עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה

בעידן המודרני, כאשר רישיון הנהיגה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים ומהיכולת להתפרנס, ההשלכות של עבירות תעבורה יכולות להיות דרמטיות. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה הוא לא רק נותן שירות משפטי – הוא שומר על איכות החיים ועל היכולת להמשיך בשגרה תקינה.

היתרון של עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה טמון בשילוב הייחודי של ידע משפטי מעמיק, היכרות עם המערכת המקומית, ויכולת לבנות אסטרטגיית הגנה מותאמת אישית. עורך דין מקומי מבין את האתגרים הייחודיים של נהגים בפתח תקווה ובסביבתה, ויכול לספק ייעוץ ממוקד ומדויק.

המלצתנו

אם אתם ניצבים בפני עבירת תעבורה, קנס משמעותי או שלילת רישיון, אל תתמודדו עם המערכת לבד. עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה עם ניסיון מוכח יכול להפוך את התוצאה לטובתכם. חשוב לבחור עורך דין המתמחה ספציפית בתחום התעבורה, בעל היכרות עם בתי המשפט המקומיים, ועם ניסיון מוכח בטיפול במקרים דומים לשלכם.

זכרו כי ההשקעה בייעוץ משפטי מקצועי עשויה להיות משתלמת מאוד בטווח הארוך – בין אם מדובר בשמירה על רישיון הנהיגה, הפחתת קנסות, או הימנעות מרישום פלילי. אל תמתינו עד הרגע האחרון – פנייה מוקדמת לעורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה מגדילה משמעותית את סיכויי ההצלחה.

בסופו של דבר, עורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה הוא הגורם המקצועי שיכול לעמוד לצדכם ברגעים המורכבים, להנחות אתכם דרך הסבך המשפטי, ולהבטיח שזכויותיכם יישמרו לאורך כל ההליך. השקעה בייעוץ משפטי איכותי היא השקעה בשקט נפשי ובעתיד ללא מגבלות תנועה מיותרות.

סימוכין:

ת"ק (תל-אביב-יפו) 13368-05-11- ספיר שני נגד סיגל בן-זקן כהן ואח

שמות השופטים: עינת רביד

התובעת הגישה תלונה למשטרה בגין הפגיעה שנגרמה לה, וזאת בשל כך, שהנתבעת לא עצרה בעצור. הוגש כנגד הנתבעת כתב אישום בבית משפט השלום לתעבורה, בפתח תקווה, והנתבעת הגיעה להסדר טיעון עם המאשימה ולפיו הועמד כתב האישום על כך שהנתבעת נכנסה לצומת לא פנוי בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה, ובכך הודתה הנתבעת. 5. לפיכך, בבואנו לדון בטענות הצדדים בתיק זה, יש להביא בחשבון את הודאת הנתבעת בבית המשפט לתעבורה כי נכנסה לצומת לא פנוי בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה. 6. הצדדים התייצבו בפני ולאחר שהסכימו לשינוי המותב, באשר המותב הקודם ששמע את הדיון היה כבוד הרשם הבכיר יגאל נמרודי. אציין, כי שמעתי שוב את עדויות כל הצדדים. 7. התובעת בדיון העידה כי הצומת שאליה נכנסה הייתה צומת t , כאשר הנתבעת נכנסה לצומת בזמן שהתובעת כבר הייתה בצומת וכך נכנסה לנתיב שבו הייתה התובעת. התובעת ציינה כי הייתה זו התאונה הראשונה שלה והיא הייתה בת 22 בלבד. היא לא ידעה אם אפשר לנהוג ברכב, אך נראה היה לכאורה שניתן לנסוע בו, אולם מיד לאחר שהתחילה לנסוע הבחינה כי ההגה נוטה כל הזמן שמאלה ולכן לא בטיחותי לנהוג בו ואחרי דקה עצרה במקום בטוח וקראה לגרר. בתשובה לשאלה בחקירה נגדית היא ענתה : "היא בדיוק נכנסה כשאני בולמת באותו שבריר של שנייה שראיתי שהיא נכנסת לצומת בלמתי וזה מה שיכולתי לעשות" (ראו: עמ' 8 שורות 19/20). בהמשך היא מציינת : "בלמתי, אבל כשאתה בולם יש מרחק בלימה. אני נהגתי כחוק, כפי שמותר לנהוג בכביש הזה. אני לא נהגתי מהר כפי שהנתבעת טוענת. בנוסף יש משטרה שחקרה וזה גוף אובייקטיבי שיכול להעיד מה היה שם.

פסק דין |
29/07/2013 |
תביעות קטנות – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"פ (פתח-תקוה) 38368-12-12- מדינת ישראל נגד מיכאל גולן

שמות השופטים: עמי קובו

רישיון, לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961. 2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, המתלונן קשר את אופנועו באמצעות שרשרת לגדר ליד ביתו בפתח תקווה. בתאריך הרלוונטי לכתב האישום היה הנאשם פסול נהיגה, וזאת לאור היעדר חידוש רישיון נהיגה לפי שיטת הניקוד, וכן על פי החלטת בית המשפט לתעבורה בתיק שמספרו 6517/06/11. 3. בתאריך 17.12.12 , בין השעות 00:30 – 02:30, השתמשו הנאשם ואחר, ללא רשות באופנועו של המתלונן, בכך שפתחו את ארגז האופנוע, הוציאו מתוכו מפתחות של האופנוע, פתחו עמם את שרשרת האופנוע ונסעו עמו מהמקום, כאשר הנאשם נוהג והאחר מאחוריו ולראשיהם קסדות. במהלך רכיבתם על האופנוע, נסעה אחריהם ניידת משטרה ברחובות בפתח תקווה. הנאשם המשיך לרכוב על האופנוע ונעצר. במעשיו המתוארים, נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה. תסקירי שירות המבחן 4. על-פי תסקיר שירות המבחן מיום 23.6.13 (להלן: "התסקיר הראשון"), הנאשם בן 20, רווק, מתגורר עם בת זוגו ושתי בנותיה בפתח תקווה ועובד בבית דפוס. מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי לחובתו הרשעה קודמת משנת 2008 בבית משפט לנוער בגין ביצוע עבירות רכוש ואלימות. 5. באשר לעבירה הנוכחית, הנאשם נטל אחריות לביצועה וניכר כי הוא מצר על תוצאותיה. הסביר כי לקח את האופנוע ללא כל תכנון וחשיבה מעמיקה באשר להשלכות מעשיו. הנאשם הדגיש כי נמנע במשך מספר שנים ממעורבות פלילית, שכן התרחק מחברה שולית, אליה היה קשור בעבר. במהלך האבחון, הנאשם הביע רצון לערוך שינוי בדפוסיו הבעייתיים. 6. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר אשר החל את הסתבכויותיו בפלילים מגיל 13.

גזר דין |
26/11/2013 |
שלום – פתח תקווה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א שטיין

1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים.

החלטה |
12/09/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 201 |
עמודים – 4

פסיקה רלוונטית:

בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א שטיין

1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים.

החלטה |
12/09/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 201 |
עמודים – 4
9263/99 דנפ- המבקשת מדינת ישראל נגד רמי בקשי

שמות השופטים: ת אור א מצא,ט שטרסברג כהן,ד דורנר,ד ביניש

סביר להניח כי העברת הטיפול בדו"חות פנימיים לידי תובע, המטפל במכלול רב של עבירות, תחתור תחת היעד של יעילות האכיפה. בגלל עיסוקיו הרבים האחרים של התובע בעבירות שונות אחרות, עלולות להיפגע יעילות וזריזות הטיפול בעבירות תעבורה. יתכן אף, שתובע הפועל לפי סדר עדיפויות ענייני, יבחר לטפל תחילה בעבירות חמורות יותר והטיפול בעבירות התעבורה ידחק לקרן זווית, ומכל מקום, לא יזכה בטפול יעיל כראוי לו. קיים חשש שסדרי הדין בעבירות אלה לא רק שלא יתקצרו, אלא צפוי כי הטיפול בעבירות אלה יתארך באופן משמעותי. שנית, שיקולי יעילות של המערכת המשטרתית מצדיקים שבדו"חות הפנימיים יעסקו אנשים אשר ידיעתם והבנתם בדיני תעבורה הולמים תפקיד זה. יחד עם זאת, אין צורך והצדקה להעסיק בכך את מי שהוכשרו כתובעים אשר יש להם ידע והכשרה לעסוק בנושאים רבים נוספים בתחום התביעה הפלילית. ה"מטפלים" המשטרתיים הם בעלי ניסיון ורקע מספיק לטפל ביעילות בעבירות התעבורה. שלישית, הניסיון להשוות את התפקיד שממלא "מטפל" קודם הגשת דו"ח תנועה לתפקידו של תובע, הינו מוטעה. אין להשוות את ההליך בו מועבר חומר חקירה לפי סדרי הדיון הרגילים לידי תובע, להליך בו מועבר דו"ח פנימי ל"מטפל" ביחידת התנועה. סיבה אחת היא, שלפי סדרי הדין הרגילים, חומר החקירה מועבר לידי תובע רק לאחר חקירת המשטרה. לעומת זאת, כאשר מועבר דו"ח לידי "מטפל", לא מתנהלת חקירה משטרתית נפרדת עובר לטיפולו בדו"ח. אם יועבר דו"ח פנימי לפסים של סדר דין רגיל, הרי עובר לטיפולו של התובע בדו"ח הפנימי, תתנהל בעניין חקירה משטרתית, אשר סביר להניח כי במסגרתה יזומן הנהג החשוד בביצוע העבירה ויתכן שאף השוטר שהיה עד ראיה לביצועה, וכן עדי ראיה נוספים אם היו כאלה.

פסק דין |
21/08/2000 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 62 |
עמודים – 25
רע"פ 222/13- עודה מחמוד נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ח מלצר

בהקשר זה הוא מוסיף כי: "ישנה הנחיה פנימית של משטרת ישראל לא לשפוט בהעדר התייצבות נאשם, אלא לדאוג להתייצבותו בכל דרך, לרבות צו הבאה וכיוצא בזה, וברוח דברים אלו נוהגים בתי המשפט לתעבורה". ואולם "המאשימה במקרה זה נתנה ידה ולא דרשה מאסר על תנאי ו/או מאסר בפועל, כפי שהצהירה בתחילת המשפט, 'ואישרה' לבית המשפט את הדרך למתן פסק דין וגזר דין בהעדר. התנהגות המאשימה אינה הולמת ואף אולי הביאה להטעיה של בית המשפט". לכן, מסכם בא-כח המבקש עמדתו בסוגיה וטוען כי המבקש "יצא קורבן של המערכת". עוד גורס בא-כח המבקש כי: " הנחיות פנימיות של משטרת ישראל שיצאו לאחרונה וחלות על תיק זה, קובעות שיש לתקן כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט שונים בגין עבירות כאמור. . . בצורה גורפת לעבירות של נהיגה תחת השפעה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה". המבקש אף מוסיף כי: "בעת גזירת עונשו בבית משפט קמא, עובדה זו היתה ידועה למאשימה והן לבית המשפט", ולכן "נעשה עיוות דין לנאשם, ומן הראוי היה אם לשפוט את הנאשם בהעדר, לתקן את כתב האישום לאישום המופחת ולגזור את דינו בהתאם". לבסוף, הצביע בא-כח המבקש על נסיבותיו האישיות של המבקש, המצדיקות, לשיטתו, הקלה בעונשו. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן יפורטו בקצרה הנימוקים למסקנתי זו. 11. אפתח בהתייחסות להתנהלותו של המבקש ומייצגיו: ראשית, וכפי שפורט בהרחבה לעיל, המבקש נמנע מלצרף לבקשה מספר רב של מסמכים, אשר היו נדרשים לצורך הכרעה בבקשה. חלק מהם אותן בקשות והחלטות של בית משפט לתעבורה, לא צורפו גם לערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. מנגד, הן לערעור בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, והן לבקשה שבפני, צורפו מסמכים רבים המעידים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, וכן מסמכים אחרים (כגון רשיונות, יפויי-כח וכו').

החלטה |
17/01/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 216 |
עמודים – 6
רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א שהם

בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך".

החלטה |
24/04/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 9 |
עמודים – 3
ע"פ (ירושלים) 348/96- מדינת ישראל נגד מאיר סרגובי

שמות השופטים: ר אור,ע קמא,אצ בן זמרה

המחוקק הישראל נזקק לקביעת מרבית עבירות התעבורה כעבירות קלות ועבירות מסוג "אחריות קפידה" או "איסורים מוחלטים". כך גם נטיית בתי המשפט לפרש את החוק ואת התקנות שלפיו, בדרך שתגן על הציבור מפני תקלות התעבורה בדרכים, תוך הסרת הגנות מסוימות שמעניק המשפט הפלילי לנאשם המובא לדין בעבירה פלילית רגילה. השאלה אם יש הצדקה להוציא את עבירת התעבורה או עבירות "קלות" אחרות מתחום המשפט הפלילי, ואם יש הצדקה להנהיג סדרי דין והליכים מיוחדים בעבירות אלה ואף לפטור את ההליך מסדרי דין ודיני ראיות רגילים – נתונה לדיונים רעיוניים ומעשיים כאחד. אין לנו צורך לדון בשאלה זו, ומכל מקום לא לצורך משפט זה, לנוכח העובדה שהמחוקק ראה, בתחילת שנות החמישים, ליצור את "עבירת הקנס" במקום שפיטה בבית משפט, בעבירות תעבורה. רשימת עבירות הקנס בעבירות תעבורה הלכה ותפחה, גדלה והקיפה עבירות תעבורה רבות. הדוגמה של עבירות קנס בעבירות תעבורה, אומצה בחיקוקים אחרים. המחוקק גם קבע את ההסדר של "ברירת משפט" – לגבי עבירות תעבורה ועבירות אחרות בחיקוקים שונים. קביעת עבירות התעבורה ועבירות לפי חיקוקים אחרים כעבירות קנס ועבירות של "ברירת משפט", הביאה לניתוק עבירות אלה מתחום ההליך הפלילי הרגיל והסבתן ל"עבירות מינהליות". מכאן גם נגזרו סדרי אישום והזמנה למשפט וסדרי דין מיוחדים, שאינם קשורים, כלל ועיקר, להליכים הפליליים הרגילים. 6. אמת נכון הדבר, שהכלל נקבע בסעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי, כדלהלן: "אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט". גם קובלנה שהגיש קובל ופרקליט המחוז הגיש הודעה לפי סעיף 72 לחוק שפרקליט מטעמו ינהל את התביעה – תוחלף, כאמור בסעיף 73, בכתב אישום מטעם תובע.

פסק דין |
26/12/1996 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 14 |
עמודים – 6
עפת (מרכז) 13111-08-09- גיולה לירון נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: נגה אהד

בעברו של המערער 6 עבירות תעבורה על פני ותק נהיגה של 3 שנים, ועבר פלילי עוד מהיותו נער בעבירות רכוש, חבלה במזיד, גניבה, הפרת צו בימ"ש, הפרעה לשוטר, שוד. טענת ב"כ המערער כי העבירות שבוצעו יסודן בעברו ובנסיבות חייו, יש לה מקום במסגרת דיון בתיקים פליליים שאינם תיקי תעבורה. בערעור נשוא הדיון נהיגה בשכרות בשלושה אירועים שונים, כשנהיגה אחת מלווה בעבירות נוספות כמתואר לעיל, על בית המשפט ליתן הדגש וכובד המשקל לאינטרס הציבורי, להגנה מירבית על כלל הציבור המשתמש בדרך. אין כל הצדקה לפגיעות הקשות והמכות שאנו כציבור סופגים מדי יום בעקבות תאונות דרכים. אין כל הצדקה להרס משפחות שלמות, קורבנות ישירות של תאונות דרכים. ציות לחוקי התעבורה על ידי כל אחד ואחד מהנוהגים ברכב יפחית מרב תאונות הדרכים. לדאבון הלב, רבים מהנוהגים אינם מצייתים לחוקי התעבורה. יש צורך דחוף ועליון בחינוך מחדש לנהיגה נכונה, ועל כל אחד מהגורמים המעורבים לתרום תרומתו לאותו חינוך מחדש. בית המשפט הוא חלק בשרשרת הגורמים המעורבים. ענישה קשה וכואבת עשויה לתקן דרכי נהיגה, תרבות נהיגה ושמירה על בטחונו של כלל הציבור.

פסק דין |
20/10/2009 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 21 |
עמודים – 4
ע"פ (ירושלים) 40395-07- יאיר גרין נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: עזרא קמא

פתיחה מחודשת של תיקים כגון זה, בנתוני העומס של בתי המשפט לתעבורה "תגרום לסתימה סופית של המערכת הפקוקה לחלוטין, כבר כעת"; ה. ממילא, הדרך אינה נעולה בפני המערער, והוא יכול להוכיח את צדקתו נגד השוטרים שנטפלו אליו לחינם, כטענתו, בדרך של "תלונה ליחידה לתלונות הציבור. . . לנסות לתבוע את השוטרים בהליך אזרחי. . . לפנות למפקדיהם ולציבור ועוד כהנה וכהנה. . . ". הערעור על ההחלטה 9. בערעור זה, שב המערער ופירט את כל טענותיו שנטענו הן בתלונותיו והן בפני בית-המשפט לתעבורה. נזכיר, כי המערער לא הצליח בדרך של הגשת תלונות לרשויות המשטרה לברר את טענותיו נגד השוטר . היחידה לתלונות הציבור במשטרה לא השתכנעה מתלונותיו, וקיבלה את עמדת השוטרים כמוכחת. ממילא, נסתמו דרכי התלונות, ונותרה אך הדרך של פניה לבית-המשפט. 10. בית-המשפט לתעבורה דחה, מנימוקים דיוניים, ובעיקר חלוף המועד, להגשת הבקשה להישפט. אולם, גם מנימוק מהותי, לפיו המערער לא הראה "טעם מיוחד" ליתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו כנגד העבירה המיוחסת לו. הנימוק הנוסף נוגע לטעמי יעילות של עבודת בית-המשפט שאם ייפתח הדיון בתיק זה, ובתיקים דומים לו, כי אז תיסתם סופית המערכת, אשר ממילא היא סתומה. דיון 11. בעבירות קלות, שהן עבירות תעבורה מסוימות, או עבירות לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, שלא גרמו לתאונת דרכים, שבה נחבל אדם חבלה של ממש, או בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, נקבעו סדרי דין מיוחדים לשפיטת העבירה. בין שאר סדרי הדין המיוחדים, שניתן לדון נאשם שלא בפניו, אם אין בכך משום עיוות דין לנאשם, ובלבד שלא יטיל עליו בית-המשפט מאסר בפועל (סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי).

פסק דין |
05/08/2007 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 81 |
עמודים – 8
ע"פ (תל אביב) 1685-03-24- אבירן זרדב נגד ' מדינת ישראל

שמות השופטים: שי יניב,גרשון גונטובניק,יוסי טופף

ייאמר מיד, כי סמכות בית המשפט לתעבורה אינה נלמדת מההוראות הפנימיות של משטרת ישראל, מחקיקת משנה או מהדין המהותי-הנזיקי בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סמכות שופט התעבורה מעוגנת בסעיף 25 לפקודת התעבורה, שכותרתו "סמכותו של שופט תעבורה". סעיף 25(א) לפקודת התעבורה קובע: "מי שנתמנה שופט תעבורה לעניין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה. . . ". בין כלל העבירות הנתונות לסמכות שופט התעבורה מצויה "עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב" (סעיף 25(א)(6) לפקודת התעבורה). כפי שצוין בעניין אללוף: "סעיף 25(א)(6) לפקודה מסמיך את בית המשפט לתעבורה לדון בעבירת גרימת מוות ברשלנות שנעברה תוך כדי שימוש ברכב" (בג"ץ 284/04 אללוף נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה-רשות הרישוי, פסקה 5 [פורסם במאגרים] ( 13.5.2004 )) במאמר מוסגר נזכיר, כי הוראה משלימה קבועה בסעיף 64 לפקודת התעבורה הקובע: 64. העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו-מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין. השאלה הצריכה, אפוא, הכרעה היא אם בענייננו העבירה המיוחסת למערער נעברה "תוך כדי שימוש ברכב". 30. כזכור, המערער משתית את טיעונו על פסק הדין בעניין עין חרוד. ברם, פרשת עין חרוד אינה רלוונטית לעניין סמכות השיפוט בהליכים פליליים. בעניין עין חרוד נקבע כי יעה אופני זעיר אינו בגדר "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים.

הכרעת דין |
27/02/2025 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 26
עפ"ת (באר שבע) 27818-06-24- מדינת ישראל נגד ' נור אבו אלקיעאן (עציר)

שמות השופטים: אריאל ואגו

כמפורט לעיל, החוק אינו משאיר שיקול דעת רב לבית המשפט, אך, זה עדיין קיים, למקרים מתאימים. החריג אותו מאפשר החוק לבית המשפט לשקול מותנה בהתקיימותן של "נסיבות מיוחדות" וכאשר בית המשפט סבור, כי "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". להבנת הרציונל לכך, אפנה לדברי ההסבר להצעת תיקון 86 לפקודת התעבורה: "הצעת החוק נולדה, בין היתר, על רקע המלצות ועדת-שיינין, אבל בעיקר על רקע מה שאנחנו רואים שקורה במדינה מדי יום: נהגים שעוברים עבירות תעבורה חמורות מאוד, ומורשעים בהן בבית-המשפט, ממשיכים לנהוג ולסכן את כולנו בכבישים. פעמים רבות אנחנו שומעים על תופעה זו, בעיקר כשאחרי תאונה טרגית לפתע מתפרסם בכלי התקשורת שהנהג שהיה מעורב בתאונה והרג כמה מבני אותה משפחה-מתברר שהיו לו עשרות עבירות חמורות קודמות, וכולנו שואלים את עצמנו איך זה שאותו נהג המשיך לנהוג ולסכן את כולנו. הצעת החוק הזאת באה לתת מענה לאותה בעיה, ולפיה כאשר בית-המשפט שופט נהג, ולעתים הוא מרחם עליו ושוכח שהאינטרס הוא גם להגן על הציבור מאותו נהג-בהצעת החוק שלפניכם אנחנו מנסים לקבוע סטנדרט מסוים של ענישה מחייבת כאשר נהג צובר כמה עבירות שמוגדרות חמורות או חמורות במיוחד. העבירות שנבחרו להצעת החוק הזאת נבחרו בקפידה ובהתייעצות עם משטרת ישראל ומשרד התחבורה, והן אותן עבירות שמוגדרות כעבירות שגורמות למספר הגבוה ביותר של נפגעים ושל תאונות דרכים. כפי שאמרתי, עניינה של הצעת החוק הוא בהרחקת נהגים שהם עבריינים סדרתיים מהכבישים. הנוסח הראשוני של הצעת החוק קבע, שמי שעבר שלוש עבירות בתקופה של 15 שנים, ייפסל מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לצמיתות.

פסק דין |
30/07/2024 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
ת"פ (ראשון לציון) 19010-12-12- מדינת ישראל נגד טובי עזאמי

שמות השופטים: אברהם הימן

5 כאן המקום להתייחס ולו בקצרה לנוהגה של התביעה, בעיקר התביעה המשטרתית לפצל כתבי אישום על פי עובדות העולות מאירוע אחד לשני בתי משפט: בית משפט השלום ובית משפט לתעבורה. נראה כי יסוד לנוהג זה הוא באי סמכות שופט הדן בעבירות תעבורה, אשר מינויו מבוסס על פקודת התעבורה לדון בעבירות שאינן "עבירות תעבורה". ויודגש אין מדובר באי סמכות בית המשפט לתעבורה לדון בעבירות אלה, לפי שיש ויכהן שופט שלום כפי מינויו על פי חוק בתי המשפט, בבית משפט לתעבורה ממילא תהיה בידו הסמכות לדון בעבירות שאין "עבירות תעבורה". יחד עם זאת, ראוי לשקול איחוד דיונים במקרים בהם חומר החקירה והראיות מעלות עבירת תעבורה ועבירות פליליות אחרות, ולהגיש כתב אישום אחד בבית משפט השלום. ברור לי שקשה לשנות משיטות עבודה נטועות מזה שנים כמו גם קשה לשנות הרגלי עבודה שינוי שיהיה בו עומס תיקים נוסף על לשכות התביעה בתביעה המשטרתית שאינן עוסקות בעבירות תעבורה. אוסיף כי אמנם פיצול כתבי אישום שונים בגין מעשים שמקורם באירוע מתמשך אחד וניהול הליכים מקבילים בשני בתי משפט שונים עשויים במקרים המתאימים יהיו אלה מקרים חריגים ונדירים, להצדיק הגנה מן הצדק, אולם במקרה דנן אין חשש לפגיעה בזכויות הנאשם 2 לפי שההליך בבית המשפט לתעבורה הסתיים ללא שהתנהל הליך הוכחות ומבלי שנדרש הוא לנהל הגנה כפולה באותן ראיות. יתירה מזו, לא נראה כי יש מקום לשמוע טענת הנאשם כי סבור היה שבעת שנדון בבית משפט לתעבורה מוצו כל ההליכים נגדו, רוצה לומר גם בעבירות האחרות שאינן עבירות תעבורה. ידוע גם ידוע היה לנאשם כי נחקר בגין עבירות נוספות, ומן הסתם צפוי להידון בגינן. יכול היה לבקש "לצרף" העבירות האחרות לתיק התעבורה, בהנחה שלשופטת שדנה בעניינו הייתה סמכות לדון בעבירות אלה.

החלטה |
25/08/2014 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7

חקיקה רלוונטית:

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה

25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984

סעיף: 78א. העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר

78א. (א) מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה — גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך. (ב) מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א). (ג) (1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה. (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך. (ד) (1) תיק שהועבר לפי סעיפים 49, 78 או 79, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד. (2) תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד . (ה) בסעיף זה, "התחלת הדיון" ו"הליכים בעבירות תעבורה" — כהגדרתם בסעיף 49(ד) .

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 65ד. רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב

(ד) קצין בטיחות-(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית

61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024

סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי

2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם

77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.

חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; "בית דין לתעבורה" – כמשמעותו בסעיף 13; "בית משפט לעניינים מקומיים" – כמשמעותו בסימן ד' בפרק ב' לחוק בתי המשפט; "בית משפט שלום לענייני תעבורה" – כמשמעותו בפקודת התעבורה; "בעל", "חניה", "עבירת תעבורה", "רכב", "רכב עצמאי" ו"רשות הרישוי" – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה; "גורם מוסמך" – כל אחד מאלה: (1) לעניין החלטה להטיל קנס בידי שוטר – שוטר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לכך; (2) לעניין החלטה להטיל קנס בידי פקח או עובד הרשות המקומית כאמור בסעיף 28 – היועץ המשפטי של הרשות המקומית או עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית שהוא הסמיך לכך; (3) לעניין החלטה להטיל קנס בידי עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – מי ששר התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיכו לכך; "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "הודעה על החלטה להטיל קנס" ו"החלטה להטיל קנס" – כמשמעותן בסעיף 4(א); "החלטה סופית להטיל קנס" – כל אחת מאלה: (1) החלטה סופית של בית דין לתעבורה או פסק דין של בית משפט, המאשרים החלטה להטיל קנס; (2) קנס ששילם המפר כאמור בסעיף 9(ב); (3) הודעה על החלטה להטיל קנס שהקנס שנקבע בה לא שולם, וחלות עליה הוראות סעיף 9(ד); "הפרת תעבורה" – הפרה של הוראה לפי פקודת התעבורה המנויה בתוספת הראשונה, למעט הפרה כאמור שכתוצאה ממנה או בקשר עימה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש; "השגה" – כמשמעותה בסעיף 8(א); "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק המידע הפלילי" – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; "חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1972; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "יום ההמצאה" – היום שבו הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בהתאם להוראות סעיף 5; "מערכת מקוונת" – מערכת מחשוב שבית הדין לתעבורה פועל באמצעותה ובה מתנהלים הליכים משפטיים לפי סעיף 20(א); "מפקח" – שוטר, וכן מי שהוסמך למפקח לפי הוראות פרק ו'; "מרשם התעבורה המינהלי" – כמשמעותו בסעיף 30(א); "ערר" – כמשמעותו בסעיף 19; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – שר המשפטים.

חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016

סעיף: 4. סמכויות פקח

4. (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן: (1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ; (3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר; (4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי בתוספת ראשונה א', לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב; (5) לתפוס או להרחיק רכב המנוי בתוספת ראשונה א', או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי סעיף 8. (ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין.

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955

סעיף: 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה

209א. (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.