עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב: המדריך המקיף להתמודדות עם תביעות נזיקין

נפגעתם בתאונת דרכים? סבלתם מרשלנות רפואית? נפצעתם במקום העבודה? במקרים אלו ורבים אחרים, עורך דין מומחה בדיני נזיקין יכול להיות ההבדל בין פיצוי הולם לבין התמודדות לבד עם ההשלכות הכלכליות והבריאותיות של הפגיעה. בתל אביב, מרכז העסקים והמשפט של ישראל, פועלים מספר רב של עורכי דין המתמחים בנזיקין. מאמר זה יספק לכם מידע מקיף על תחום הנזיקין, סוגי תביעות נפוצות, תהליך בחירת עורך דין מתאים, וטיפים חשובים   עם עורך דין לענייני נזיקין תל אביב להצלחה בתביעת נזיקין בתל אביב.

מהם דיני נזיקין? הבנת התחום המשפטי

דיני נזיקין הם ענף במשפט האזרחי העוסק בפיצוי על נזקים שנגרמו לאדם כתוצאה ממעשה או מחדל של אדם אחר.

יסודות דיני הנזיקין בישראל

דיני הנזיקין בישראל מבוססים בעיקר על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהיא חקיקה ישראלית המסדירה את העוולות השונות וזכויות הנפגעים. בנוסף, קיימים חוקים ספציפיים כמו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוק האחריות למוצרים פגומים, וחוק איסור לשון הרע.

עקרון הבסיס בדיני נזיקין הוא שאדם שגרם נזק לאחר ברשלנות או בזדון חייב לפצות את הנפגע. על מנת לזכות בתביעת נזיקין, על התובע להוכיח ארבעה יסודות:

חובת זהירות – קיומה של חובה משפטית להיזהר

הפרת חובת הזהירות – התנהגות רשלנית שהפרה את החובה

קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה מההפרה

נזק – הוכחת קיומו של נזק ממשי (פיזי, נפשי או כלכלי)

בתי המשפט בישראל, ובמיוחד בתל אביב כמרכז משפטי, פיתחו פסיקה ענפה המפרשת ומרחיבה את דיני הנזיקין בהתאם למציאות המשתנה.

סוגי הנזקים המוכרים בחוק

דיני הנזיקין מכירים במגוון רחב של נזקים שניתן לתבוע בגינם פיצויים:

נזק גופני – פגיעות פיזיות, כאב וסבל

נזק נפשי – טראומה, מצוקה נפשית, פגיעה באיכות חיים

נזק כלכלי – הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה והשתכרות

נזק לרכוש – פגיעה בנכסים ובמיטלטלין

נזק לשם טוב – פגיעה במוניטין האישי או העסקי

הפיצוי בתביעות נזיקין נועד להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שניתן, באמצעות פיצוי כספי. בית המשפט מעריך את גובה הנזק בהתאם לנסיבות הספציפיות, תוך התחשבות בגיל הנפגע, מצבו הבריאותי טרם הפגיעה, השפעת הפגיעה על יכולתו להשתכר בעתיד, והשלכות ארוכות טווח.

סוגי תביעות נזיקין נפוצות בתל אביב

תל אביב, כעיר מטרופולין מרכזית, מאופיינת במגוון רחב של תביעות נזיקין. להלן הסוגים הנפוצים ביותר.

תאונות דרכים

תאונות דרכים הן מהמקרים השכיחים ביותר בתביעות נזיקין בתל אביב, עקב צפיפות התנועה הגבוהה בעיר ובסביבתה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הסדר של "אחריות מוחלטת", כלומר, הנפגע זכאי לפיצוי ללא צורך להוכיח אשמה של הנהג הפוגע.

הפיצויים בתאונות דרכים כוללים:

הוצאות רפואיות ושיקומיות

אובדן הכנסה בתקופת אי-הכושר

אובדן כושר השתכרות עתידי

עזרה וסיעוד

כאב וסבל

בתל אביב, עם תשתיות התחבורה המתפתחות והולכות, גם תאונות הכוללות אופניים, קורקינטים חשמליים ואמצעי תחבורה חדשניים אחרים מהוות חלק גדל והולך מתיקי הנזיקין.

רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית הן מהמורכבות בתחום הנזיקין. תל אביב, בה ממוקמים בתי חולים גדולים כמו איכילוב, תל השומר וולפסון, היא מוקד לתביעות מסוג זה.

רשלנות רפואית יכולה לכלול:

טעות באבחון

טיפול לא נאות

ביצוע פרוצדורה רפואית ברשלנות

אי-קבלת הסכמה מדעת לטיפול

תרופה שגויה או מינון שגוי

תביעות אלו דורשות מומחיות רפואית ומשפטית, ולרוב מערבות חוות דעת של מומחים רפואיים. עורכי דין לענייני נזיקין בתל אביב שמתמחים ברשלנות רפואית בדרך כלל מפתחים קשרים עם רופאים מומחים שיכולים לספק חוות דעת מקצועיות.

תאונות עבודה

תל אביב, כמרכז תעסוקה מרכזי, מתאפיינת גם בריבוי תאונות עבודה. במקרים אלו, הנפגע זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, אך לעיתים קרובות הפיצוי אינו מכסה את מלוא הנזק.

במקרים של רשלנות מצד המעסיק או צד שלישי, ניתן להגיש תביעת נזיקין נוספת. סוגיות שכיחות כוללות:

אי-אספקת ציוד בטיחות

אי-הדרכת עובדים בנושאי בטיחות

תחזוקה לקויה של מקום העבודה

הפרת תקנות הבטיחות בעבודה

עורך דין מנוסה בתחום נזיקין בתל אביב יסייע לנפגע לנווט בין זכויותיו מול הביטוח הלאומי לבין האפשרות לתביעה אזרחית נוספת.

נזקי גוף במרחב הציבורי

נפילות במדרכות שבורות, פגיעות מעצמים נופלים, או תאונות בפארקים ציבוריים – אלו דוגמאות לנזקים שעלולים להיגרם במרחב הציבורי. תל אביב, כעיר תוססת ומרובת מבקרים, מספקת לא מעט מקרים כאלה.

במקרים אלו, התביעה מוגשת לרוב נגד הרשות המקומית (עיריית תל אביב) או נגד הגוף האחראי על התחזוקה של המקום. הנפגע נדרש להוכיח:

קיומו של מפגע

ידיעה (או חובת ידיעה) של הרשות על המפגע

התרשלות בטיפול במפגע

קשר סיבתי בין המפגע לבין הפגיעה

תביעות אלו דורשות לרוב תיעוד מיידי של מקום האירוע ושל המפגע, וכן איתור עדים שראו את התאונה.

תהליך ניהול תביעת נזיקין בתל אביב

תביעת נזיקין היא הליך מורכב הדורש תכנון וניהול מדוקדק. הכרת התהליך יכולה לסייע לנפגעים להתכונן ולפעול בצורה נכונה.

איסוף ראיות ותיעוד הנזק

השלב הראשון והקריטי ביותר הוא איסוף ראיות:

תיעוד מידי של זירת האירוע (צילומים, וידאו)

שמירת כל המסמכים הרפואיים

קבלת פרטי עדים שנכחו באירוע

דיווח לרשויות הרלוונטיות (משטרה, ביטוח לאומי)

שמירת קבלות על הוצאות רפואיות ואחרות

ניהול יומן המתעד את הכאבים והקשיים היומיומיים

בתל אביב, עם זמינותם של אמצעי תיעוד דיגיטליים וסמארטפונים, התיעוד המיידי הפך נגיש יותר, אך חשוב לדעת מה לתעד ואיך לעשות זאת באופן שיהיה קביל בבית המשפט.

בחירת עורך דין והכנת התביעה

לאחר איסוף הראיות הראשוני, יש לפנות לעורך דין מומחה בנזיקין:

פגישת ייעוץ ראשונית להערכת הסיכויים והסיכונים

הסכם שכר טרחה (בדרך כלל על בסיס הצלחה בתיקי נזיקין)

איסוף ראיות נוספות בהנחיית עורך הדין

קבלת חוות דעת רפואיות ממומחים

הכנת כתב תביעה מפורט

פניה מקדימה לחברת הביטוח או לנתבע

בתל אביב, כמרכז משפטי, פועלים עורכי דין רבים המתמחים בתחומי נזיקין ספציפיים. חשוב לבחור עורך דין עם התמחות רלוונטית לסוג הפגיעה שלכם.

ניהול ההליך המשפטי

לאחר הגשת התביעה, מתחיל ההליך המשפטי:

דיונים מקדמיים וישיבות קדם משפט

הליכי גילוי מסמכים וחקירת עדים

ניסיונות גישור ופשרה

הוכחות והבאת עדים ומומחים

סיכומים ופסק דין

בתל אביב, רוב תיקי הנזיקין מתנהלים בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי. עורך דין מנוסה ידע לנווט את ההליך ביעילות ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הנפגע.

פשרות וחלופות לבית משפט

רבים מתיקי הנזיקין מסתיימים בפשרה, ללא צורך בניהול הליך משפטי מלא:

משא ומתן ישיר עם חברת הביטוח

הליכי גישור מול מגשר מוסכם

בוררות מוסכמת

ועדות רפואיות מוסכמות לקביעת הנכות

בתל אביב פועלים מרכזי גישור ובוררות רבים, וישנם מגשרים מומחים בתחום הנזיקין. פשרה יכולה לחסוך זמן, כסף והתמודדות נפשית עם הליך משפטי ארוך, אך חשוב לוודא שהיא משקפת פיצוי הולם.

כיצד לבחור עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב

בחירת עורך דין מתאים היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתהליך תביעת הנזיקין.

מומחיות וניסיון בתחום הספציפי

לא כל עורכי הדין בתחום הנזיקין מתמחים בכל סוגי התביעות:

חפשו עורך דין המתמחה בסוג הספציפי של הפגיעה שלכם

בדקו את הניסיון של עורך הדין בניהול תיקים דומים

שאלו על אחוזי ההצלחה בתיקים דומים

בררו האם יש לעורך הדין ניסיון בניהול תביעות מול הגורם הנתבע (חברת ביטוח ספציפית, בית חולים, או רשות מקומית)

בתל אביב, עם ריכוז גבוה של משרדי עורכי דין, ניתן למצוא מומחים לכל תחום ותת-תחום בנזיקין, החל מרשלנות רפואית ספציפית ועד תאונות בענפים מקצועיים מסוימים.

מוניטין ומשוב מלקוחות

מוניטין של עורך דין הוא מדד חשוב לאיכות השירות:

חפשו המלצות וביקורות באינטרנט

בקשו הפניות ללקוחות קודמים

בדקו את הנוכחות המקצועית של עורך הדין (פרסומים, הרצאות, מאמרים)

התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום הרפואי או המשפטי

עורכי דין מובילים בתל אביב לרוב יהיו בעלי נוכחות מקצועית משמעותית ויוכלו להציג תיק עבודות מרשים.

נגישות ויחס אישי

הקשר עם עורך הדין שלכם הוא קשר ארוך טווח ולעיתים אינטנסיבי:

האם עורך הדין זמין ונגיש לשאלות

האם הוא מסביר את ההליך בצורה ברורה ומובנת

האם יש כימיה אישית ותחושת אמון

האם המשרד ממוקם במקום נוח בתל אביב או בסביבתה

בתל אביב, עם הפקקים והקשיים בחניה, מיקום משרד עורך הדין יכול להיות שיקול משמעותי, במיוחד אם מדובר בנפגע עם מוגבלות תנועה.

שכר טרחה ותנאי התשלום

ברוב תיקי הנזיקין, שכר הטרחה נקבע על בסיס הצלחה:

בדקו את אחוז שכר הטרחה המבוקש מסכום הפיצוי

בררו מי נושא בהוצאות המשפט (חוות דעת, אגרות)

הבהירו את התנאים במקרה של פשרה

וודאו שהכל מעוגן בהסכם שכר טרחה כתוב וברור

עורכי דין איכותיים בתל אביב עשויים לגבות שכר טרחה גבוה יותר, אך לרוב יש לכך הצדקה בניסיון ובתוצאות.

טיפים מקצועיים להצלחה בתביעת נזיקין

מעבר לבחירת עורך דין טוב, ישנם צעדים שהנפגע עצמו יכול לנקוט כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה.

תיעוד ומעקב רפואי מדוקדק

המסמכים הרפואיים הם לב תביעת הנזיקין:

הקפידו לשמור על רצף טיפולי ולהגיע לכל הפגישות הרפואיות

תעדו את כל הסימפטומים והכאבים

שמרו על כל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת

עקבו אחר הוראות הרופאים והמטפלים

שמרו קבלות על כל הוצאה רפואית, כולל נסיעות וטיפולים משלימים

בתל אביב, עם ריכוז גבוה של בתי חולים ומרכזים רפואיים מובילים, יש יתרון בנגישות לרופאים מומחים שחוות דעתם מוערכת בבתי המשפט.

זהירות ברשתות חברתיות

פרסומים ברשתות חברתיות עלולים לפגוע בתביעת נזיקין:

הימנעו מפרסום תמונות או פוסטים שעלולים לסתור את טענותיכם לגבי מצבכם הרפואי

אל תדונו בפרטי התיק ברשתות החברתיות

הגבילו את הגישה לפרופילים שלכם במהלך ניהול התביעה

היו מודעים לכך שמידע מהרשתות החברתיות עלול להיות מוגש כראיה בבית המשפט

בתל אביב, עיר דיגיטלית ומתקדמת טכנולוגית, רבים מהתושבים פעילים ברשתות חברתיות, אך חשוב להיות מודעים להשלכות האפשריות במהלך תביעה.

שיתוף פעולה מלא עם עורך הדין

יחסי עבודה טובים עם עורך הדין שלכם חיוניים להצלחה:

ספקו מידע מלא ומדויק

היענו במהירות לבקשות למסמכים או מידע נוסף

הגיעו מוכנים לפגישות ולדיונים

שאלו שאלות ובקשו הבהרות כשמשהו לא ברור

היו כנים לגבי היסטוריה רפואית וגורמים רלוונטיים אחרים

עורכי דין מובילים בתל אביב מעריכים לקוחות שמשתפים פעולה ומקלים על ניהול התיק ביעילות.

סיכום: בחירת עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב

תביעת נזיקין היא הליך מורכב המשלב היבטים משפטיים, רפואיים וכלכליים. בתל אביב, כמרכז משפטי ורפואי מוביל בישראל, פועלים עורכי דין רבים המתמחים בתחום. בחירת עורך דין מתאים, בעל ניסיון והתמחות ספציפית בסוג הפגיעה שחוויתם, היא המפתח להצלחה בהליך ולהשגת הפיצוי ההולם.

משרד עורכי דין נזיקין בתל אביב

עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב, עם הידע המקומי והניסיון בבתי המשפט באזור, יכול להציע יתרון משמעותי בניהול התיק. בין אם נפגעתם בתאונת דרכים, סבלתם מרשלנות רפואית, נפצעתם במקום העבודה או חוויתם פגיעה אחרת, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי.

זכרו כי על פי חוק ההתיישנות, לרוב סוגי תביעות הנזיקין יש תקופת התיישנות של 7 שנים מיום האירוע (ובמקרים מסוימים אף פחות), לכן חשוב לפעול במהירות ולא לדחות את הפנייה לעורך דין. עורך דין מקצועי ידריך אתכם בכל שלבי התהליך, יסייע לכם לאסוף את הראיות הנדרשות, וייצג אתכם מול חברות הביטוח ובבתי המשפט, כדי להבטיח שתקבלו את הפיצוי שמגיע לכם.

אל תתמודדו לבד עם ההשלכות של פגיעה או נזק – פנו לעורך דין לענייני נזיקין בתל אביב, והיעזרו בידע המקצועי ובניסיון שיסייעו לכם לקבל את הפיצוי ההוגן שיאפשר לכם להתמקד בהחלמה ובשיקום.

סימוכין:

ת"א (נתניה) 12330/01- קרסניצקי דניאל נגד סמירנוב אלכסנדרה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

עורך דין מבצע לבקשת מרשו פעולה שהיא בניגוד לאינטרסים של הלקוח – האם יחוב ברשלנות בשל כך [לא אתייחס בנפרד למקור החוזי לקיום אחריות של הנתבעת כלפי התובע, שכן כבר נקבע כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491 המאוזכר בע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח', פ"ד מד(4), 446, 462)]. 24. קיום חובת זהירות מושגית של עורך דין כלפי לקוחו הינו מובן מאליו ונקבע בשורה ארוכה של פסקי דין (למשל, ע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט ואח', פ"ד מו(4) 529; ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח', פ"ד נא (4) 769). חובה זו מוטלת על עורך הדין גם כאשר מייצג הוא שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, כגון בהסכם מכר מקרקעין (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל תל אביב – יפו, פ"ד לד(4) 707, 708; ע"א 2625/02 סילביו נחום, עו"ד נ' רחל דורנבאום ואח', פ"ד נח(3) 385, 425). 25. החובה המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח קיימת לא רק לגבי שלב עריכת ההסכם וניסוחו אלא גם לגבי שלב ביצוע ההסכם. העברת זכויות במקרקעין לפי הסכם מכר נמצאת בשליטת עורך הדין שייצג את הצדדים לעיסקה. הוא מחזיק בידיו יפוי כח בלתי חוזר המאפשר לו לבצע את העברת הזכויות על שם הקונה גם ללא הסכמת המוכר ושומה עליו לדאוג כי העברה זו תבוצע לפי הוראות ההסכם. ברי כי בענייננו קמה חובת זהירות קונקרטית של הנתבעת בנושא העברת הזכויות בדירה על שם הקונה.

פסק דין |
25/04/2006 |
שלום – נתניה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (אשדוד) 55614-12-21- פלונית נגד אסותא אשדוד בעמ

שמות השופטים: עדי אייזדורפר

1. לאחר עיון בעמדות ב"כ הצדדים בכל הנוגע לשאלת מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על מינוי מומחה שכזה בתיק המונח בפני אמנם, בהתאם להלכה הפסוקה, במסגרת תביעות בגין רשלנות רפואית, על ביהמ"ש לשקול בכובד ראש את שאלת הצורך במינוי מומחה רפואי מטעמו, נוכח הקשיים הגלומים במינוי שכזה, כפי שפורטו בתגובת ב"כ התובעת. עם זאת, עיון בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים מעלה כי הפער בין הצדדים כרוך באופן אינהרנטי בשאלות של רפואה. משכך, ועל מנת לקדם את היכולת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, זאת מבלי לגרוע מחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים עצמם, ויכולתם לחקור בבוא העת את מי מן המומחים, מצאתי לנכון להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, בתחום העיניים, לבדיקת התובעת. מובהר כי המומחה נדרש להצהיר על ניגוד עניינים, ככל וקיים כזה, מצידו. 2. בנסיבות אלה, הנני מורה על מינויה של פרופ' אירית ברקת כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום העיניים לשם בדיקת התובעת ומתן חוו"ד בעניינה. פרטי התקשרות עם המומחית: רחוב הברזל 5א רמת החייל, תל אביב, טלפון: 052-8305302. 3. המומחית תעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה ע"י ב"כ בעלי הדין ובחוות הדעת הרפואיות מטעמם ותקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות השתלשלות האירועים המפורטת בכתב התביעה. 4. המומחית תיתן דעתה לטענות הצדדים ותחווה דעתה בעניין הטענות השונות שנטענו, לרבות לרשלנות הרפואית הנטענת, וכן לקשר הסיבתי בין טיפולה של הנתבעת למצבה של התובעת. 5. באי כוח הצדדים ימציאו למומחית תוך 10 ימים את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם והנוגעים לתובענה.

החלטה |
21/02/2023 |
שלום – אשדוד
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

פסיקה רלוונטית:

ת"א (תל אביב) 60625-06-1. זוהר עמרם נגד 1 . מגן דוד אדום

שמות השופטים: אביגיל כהן

ראה לעניין זה, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מ"ח (3) 846 בעמוד 853. (4) חובת זהירות שחב עורך דין אינה מתוחמת למסגרת יחסיו עם לקוחותיו בלבד, והיא יכולה להשתרע גם כלפי אלה שעשויים לסבול נזק כתוצאה מסתברת מהתרשלותו של אותו עורך דין. ראה לעניין זה: ספרו של עורך דין משה ויסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, בעמודים 866-867, שם סוקרה פסיקה זרה בנושא זה. (5) בע. א. 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 32 לפסק הדין סקר כב' השופט לוין את הפסיקה האנגלית אשר קובעת כי עורך דין יכול לעוול ברשלנות גם כשלא שוררים יחסי עורך דין-לקוח. להלכה זו, התייחס ביהמ"ש בסעיף 33 לפסק הדין (עמוד 470 לפסה"ד). ". . . כבאנגליה כן גם אצלנו, יכול שעורך דין יישא באחריות לנזקיו של מי שאינו לקוח שלו בשל נזק שהסב לו. מקורה של חבות זו היא בפקודת הנזיקין , שכן הנזק הוא בדרך כלל פועל יוצא של עוולה שעוול עורך הדין כלפי אדם אחר. החבות בנזיקין נובעת בראש ובראשונה מעוולת הרשלנות, ובה נתמקד בהמשך, כי היא הרלבנטית לענינו. אולם היא אינה מצטמצמת בכך, שכן, עורך הדין ככל אדם אחר, יכול שיישא באחריות כלפי פלוני בשל מעשה תרמית והטעייה, לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, או בשל נגישה על פי סעיף 60 לפקודת הנזיקין. והטעייה, לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין או בשל נגישה על פי סעיף 60 לפקודת הנזיקין, או למשל בשל הפרת חובה חקוקה, על פי סעיף 63 לפקודה הנ"ל, אפשר גם שיחוב בשל גרם הפרת חוזה על פי סעיף 62. אולם כאמור, בעיקרם של דברים, החבות בנזיקין תהיה בדרך כלל בשל מעשה רשלנות".

פסק דין |
27/03/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 38 |
עמודים – 19
בר"ע (ירושלים) 3259/01- כלימי חוה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: משה דרורי

נקודת המוצא להכרעה בערעור זה היא כי בית המשפט ממנה מומחה אחד מטעמו, כאשר מומחה זה משמש זרועו הארוכה של בית המשפט והוא חב חובת נאמנות, אם אפשר לקרוא לה כך, רק לבית המשפט ולא לצדדים. כידוע, עד לחוק הפלת"ד, וגם כיום בתיקי נזיקין שאינם במסגרת חוק הפלת"ד, כל צד הצטייד במומחה רפואי מטעמו, ובפני בית המשפט הוגשו חוות דעת סותרות, ועל בית המשפט היה להכריע ביניהן או למנות מומחה מכריע מטעמו (ראה: פרק יא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). תקנות המומחים, קבעו הסדר אחר, שעיקרו: מינוי מומחה יחיד על ידי בית המשפט ולא על ידי הצדדים. מומחה זה רשאי, כמובן, לעיין בחומר הרפואי שקדם למינויו, אך לא בחוות דעת רפואיות שהכינו הצדדים, כאמור בתקנה 8(א) לתקנות המומחים. 21. ההסדר הדיוני אשר נקבע בתקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) בא לייתר את השלב הדיוני בו כל צד פונה למומחה רפואי מטעמו. לפיכך, "הותקנו אותן הוראות שכוונתן למנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר, וכן להבטיח את קיומו של שיקול דעתו העצמאי וחסר הפניות של המומחה שמינה בית המשפט" (א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, ( מהדורה שלישית, תש"ס -1999), בעמ' 561. 22. רעיון דומה מצוי בפסיקה: " מטרתן של הוראות החוק והתקנות שהותקנו על פיו לעניין מינויים של מומחים רפואיים באו לשנות את המצב שקדם לחוק. על פי המצב הקודם, כל צד לדיון היה רשאי להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ובמרבית המקרים נאלץ בית המשפט, לאור חילוקי הדעות בין הצדדים, למנות מומחה מטעמו. על דרך זו להוכחת עניינים רפואיים נמתחה ביקורת הן בשל הסירבול שבה והן בשל ההוצאות המיותרות בדרך זו (ראה ה"ח 164 התשמ"ד, עמוד 1) ", רע"א 2033/94 – צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' פרטוק הרצל , דינים עליון, כרך לג, 817 (להלן – "פרשת פרטוק").

החלטה |
08/09/2003 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 10 |
עמודים – 7
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים

שמות השופטים: גיא הימן

על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.

פסק דין |
04/08/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 64
ת"א (אשדוד) 50750-04-21- ש.ח נגד ישיר חברה לביטוח

שמות השופטים: רוני סלע

1. בהמשך להחלטתי מהיום, אני מורה על מינויו של ד"ר דניאל עובד מהמרכז הרפואי רמת אביב(טל': 03-6401234) כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי בתיק זה 2. אם המומחה אינו זמין לבדיקה ולהגשת חוות הדעת במועד, או אם קיימת מניעה אחרת להגשת חוות הדעת, יודיע על כך תוך 10 ימים לבית המשפט, אחרת יחשב כמי שהסכים למינוי. ככל שקיימת התנגדות מטעם הצדדים למינוי המומחה, בכלל זה בשל קשריו עם מי מהצדדים, ימסרו הודעתם על כך תוך 10 ימים. העדר הודעה כאמור כמוה כהסכמה למינויו של המומחה. 3. עם קבלת החלטת המינוי מתבקש המומחה להמציא לבית המשפט ולצדדים הצהרת זיקות אישיות בטופס המצורף להחלטה זו, בהתאם לתקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 4. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ש. ח. ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 19.9.19 , ובמיוחד יקבע: א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות ב. מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, הן בבית והן בעבודתה במקצועה, אם יש לה כאלו. ג. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד ד. האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום 2 ה. המומחה יתייחס לתקופות אי הכושר החלקי ו/או המלא של התובעת. ו. המומחה יקבע האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין מצב התובעת לאחר התאונה, תוך התייחסות למצב קודם בתחום הרלוונטי שאינו קשור לתאונה, אם ישנו כזה. ז. ככל שיקבע המומחה כי נותרה לתובעת נכות בגין התאונה, מתבקש המומחה להבהיר האם הנכות חופפת לנכויות שנקבעו על ידי המומחה שמונה בתחום א.

החלטה |
07/10/2022 |
שלום – אשדוד
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (תל-אביב) 27829/96- שרה פרום (רוזנפלד) נגד עורך דין יוסף

שמות השופטים: יהודית שיצר

חובתו העקרונית מעוגנת בסע' 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אשר קובע: "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . . " כמו כן, וביתר הרחבה, קובע כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 כדלקמן: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " על חובות עו"ד כלפי לקוח דן בהרחבה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח חבות", הפרקליט לב (תשל"חט) 177, המפרט בעמ' 181 כי עוה"ד נראה כמי שמציג מצג מכללא: "לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה, שבה היה נוהג עו"ד בנסיבות דומות. " סטייה מכללי ההתנהגות הנאותים הנ"ל עשויים להוליך לתוצאות אפשריות שונות. בע"א 58,37/86 לוי נ. שרמן ואח', פ"ד מד(467 ,446 (4 מפרט השופט דב לוין את ההיבטים השונים של הפרת החובות ע"י עו"ד: "א. יש שימצא עצמו, על-פי נסיבות המקרה, עובר על הוראות המשמעת שבכללי לשכת עורכי הדין, והוא יידרש לתת את הדין על כך. ב. יש שהוא ימצא עצמו מפר את חובותיו כלפי לקוחו בשל הפרת ההסכם שנכרת ביניהם ושאחד מעיקריו הוא מתן שירות נאמן ואחראי ללקוח. זאת, אם משום שנהג בלקוחות בחוסר תום לב בעת המשא ומתן לקראת ההתקשרות או בקיומו של החוזה לאחר שנכרת, ואם משום שלא מילא את המוטל עליו על פי ההסכם שביניהם. ג. יש שהוא ימצא עצמו חב בנזיקין כלפי לקוחו, על שום שהתרשל במתן השירות כלפיו. . . " אבחן איפוא את התנהגות הנתבע על בסיס חובותיו כפי שפורטו לעיל.

פסק דין |
30/09/1997 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר

שמות השופטים: שרון דניאלי

על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.

פסק דין |
27/07/2023 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ת"א (תל אביב) 48394-11-22- פלוני נגד ' מדינת ישראל- משרד הבריאות

שמות השופטים: מנחם מריו קליין

בפניי תביעת נזיקין ברשלנות רפואית. בהמשך להחלטתי מיום 13.01.25 , ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ולהסדר הדיוני בין הצדדים: 1. הנני מורה על מינויו של פרופ' דניאל פינק, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שערי צדק, כמומחה מטעם בית המשפט, ליתן חוות דעתו בדבר הטיפול הנוהג במצבו של התובע אך מבלי להתייחס לשאלת הטלת אחריות, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי הטיפול והאם לדעתו נכותו נובעת מהטיפול (להלן: "המומחה"). 2. לצורך הבטחת העדר ניגוד עניינים, ולפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ימלא המומחה את טופס 6 (מצ"ב להחלטה זו) : "89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין. (ב) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט, ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי. " 3. הנחיות והוראות בכל הנוגע למינוי זה יקבל המומחה מבית המשפט בלבד, ולא מהצדדים או מבאי כוחם. במידת הצורך יפנה המומחה לבית המשפט בבקשה לקבלת הוראות. את חוות הדעת ישלח המומחה לבית המשפט ולבאי כוח הצדדים. ב"כ בעלי הדין יעבירו למומחה טרם הבדיקה את שכרו עפ"י חשבונית שתומצא להם ע"י המומחה וכן את כל החומר הרפואי שהדין מתיר העברתו, עד ולא יאוחר מיום 24.02.25 . העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד. 4. על המומחה לציין בחוות דעתו מה היו המסמכים אשר עמדו בפניו בטרם מתן חוות-דעתו.

החלטה |
14/01/2025 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (נצרת) 28097-11-16- בן ישי- חקלאות ויזמות עסקית בע"מ חברות נגד קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ חברות

שמות השופטים: רים נדאף

אמנם, מקום בו עולה חשש שמא המומחה הפר את חובותיו בתחום האמון או את חובותיו המקצועיות, רשאי בית המשפט להורות על פסילת חוות דעתו או להורות על מינוי מומחה נוסף. ואולם, אמצעי של פסילת חוות הדעת יינקט במשורה, ורק מקום בו הפגם שנפל בחוות הדעת יורד לשורשו של עניין ועלול לגרום לעיוות דין. גם מינוי מומחה נוסף ייעשה רק במקרים יוצאי דופן בהם סבור בית המשפט כי לא ניתן לסמוך ממצאים על יסוד חוות דעתו של המומחה ויתר הראיות שבאו לפניו (רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 15/12 ( 23.1.2019 ); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקאות 13/12 ( 3.5.2018 )). בענייננו, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המצויה כאמור בליבת שיקול דעתו, ולפיה אין לפסול את חוות דעת המומחה או למנות מומחה נוסף בשלב זה של ההליך". במקרה דלעיל אף הסכימו ב"כ הצדדים מראש על זהותו של המומחה, בדומה למקרה שלנו, ובעניין זה פסק בית המשפט העליון כי: "זהותו של המומחה מטעם בית המשפט נקבעה על יסוד בקשה משותפת של הצדדים, בהודעה מוסכמת שהגישו לבית המשפט המחוזי ביום 29.5.2023 ובה ציינו כי "הסכימו למנות את המהנדס מר דני שניידר אשר יש לו מומחיות וותק רב בעניינים נשוא המחלוקת ובין השאר ניהל במשך 30 שנים מעבדות בניין במכון התקנים הישראלי". בהודעה זו סמכו ידיהם על מומחיותו ומקצועיותו של המומחה, וחזקה עליהם כי ערכו את בירוריהם בטרם פנו לבית המשפט בבקשה למנותו כמומחה מטעם בית המשפט, חלף מומחה קודם שמונה. הגם שראוי היה כי המומחה ימציא הצהרת ניגוד עניינים מראש – כמתחייב מתקנה 16(ו) לתקנות המומחים – לאחר בירור שנערך על-ידי בית המשפט המחוזי, נמצא כי היכרותו המקצועית עם מי ממומחי הצדדים אינה מעלה חשש לניגוד עניינים.

פסק דין |
03/05/2024 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 103
ע"א (חיפה) 38084-12-09- דוד ברקוביץ נגד שלמה גבריאלי

שמות השופטים: שושנה שט

חובת זהירות החלה על בעל מקצוע, שלא למסור מידע רשלני לאדם הסומך על מידע זה, הוכרה על ידי בית המשפט העליון כבר בשנות החמישים, בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה, פ"ד ח 1317. בע"א 5302/93 בנק מסד בע"מ נ' לויט, פ"ד נא(4) 591, 599, צוטט מאמרו של ד"ר א' פורת "דיני נזיקין" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג (א' רוזן צבי עורך, תשנ"ד) 301: "אחריותו של מחווה הדעה על-פי עוולת הרשלנות קמה אם חיווה את דעתו בתחום מומחיותו (או בתחום שבו התיימר להיות מומחה); אם היה עליו לדעת שמקבל חוות-הדעת יסתמך עליה; אם מקבל חוות הדעת אכן הסתמך עליה כאמור באופן סביר ועקב כך נגרם לו נזק; אם לא היתה צפויה בדיקת ביניים של חוות הדעת לפני ההסתמכות עליה; וכמובן אם חיווי הדעה היה בלתי סביר בהתחשב במומחיותו של מחווה הדעה. כאשר למחווה הדעה יש נגישות למידע שאין למקבל חוות הדעת, תגבר הנטייה להטיל על הראשון אחריות נזיקית". לקביעה לפיה יכול שעורך הדין יהא חייב בחובת זהירות גם כלפי מי שאינו לקוחו, ראו בין היתר פס"ד לוי נ' שרמן בעמ' 472; ע"א 751/89 מוסהפור ואח' נ' שוחט ואח', פ"ד מו(4) 529, 535, וכן בספרו של א' זר רשלנות מקצועית של עורכי-הדין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים, כרמל ספרות משפטית בע"מ, תשב"א-2001 בעמ' 71 ובעמ' 186. נקבע כי היקפה של חבות זו ייעשה בהתאם למדיניות שיפוטית ולנסיבותיו של כל מקרה (ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום ואח', פורסם בתוכנות, ניתן ביום 1/3/04). 16. השופט עמית בת"א (חי') 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ (פורסם בתוכנות) התייחס לחובת עורך הדין להבהיר ללקוח היטב, ואם יש צורך אף בכתב: "על עו"ד המייצג לקוח, הנכון ליטול על עצמו סיכונים בניגוד להמלצתו המקצועית, להבהיר ללקוחו את הדברים ב'רחל בתך הקטנה'.

פסק דין |
12/04/2011 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9
ת"א (קרית גת) 13311-10-21- פלוני נגד ישום- פתרונות אנושיים בעמ

שמות השופטים: אבישי זבולון

1. נוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, אני מורה על מינויו של ד"ר דני בן אמיתי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום העור 2. המזכירות תעביר למומחה החלטתי זו, והוא מתבקש להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים דבר הסכמתו לשמש כמומחה בתיק זה והאם קיימת מניעה מצדו לנוכח זהותם של הצדדים או מסיבה אחרת. תוך 7 ימים יודיעו הצדדים אם יש להם התנגדות למינוי המומחה בשל קשריו עם אחד הצדדים. בהעדר הודעה יובן כי לא קיימת מניעה כלשהי מצד הצדדים או המומחה. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות האירוע נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות. ב. קשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום. ג. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן-מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום. ד. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד. 3. בעלי הדין רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם לרבות חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת. 4. בשלב זה ישאו הצדדים בשכרו של המומחה בחלקים שווים וזה ילקח בחשבון הסכומים שיפסקו.

החלטה |
13/06/2022 |
שלום – קרית גת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3

חקיקה רלוונטית:

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015

סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל

17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993

סעיף: 3. פטור מחובת מכרז

תפחת מסכום שקבע שמאי; (33) עסקה עם נכה צה"ל לניהול מזנון במשרד הבטחון, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון; (34) עסקה עם מי שאינו עובד המדינה שענינה מינוי מומחים רפואיים וועדות רפואיות או ועדות לקביעת דרגת נכות; (35) עסקה לביצוע עבודת אדריכלות, עריכת דין, יעוץ כלכלי או ראיית חשבון; או עסקה ל ביצוע עבודה מקצועית אחרת הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, עבודה ספרותית, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ רפואי, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, והכל כאשר התמורה היא לפי תער יף הידוע למועמדים; עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין; (36) עסקה אשר גילויה עלול לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור,

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 2. חובת עורך דין

2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 14. ניגוד אינטרסים

14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006

סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה

5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022

סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים

(ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין. (ז) על אף האמור בתקנות אלה, בית המשפט רשאי למנות מומחה העלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, לאחר שנתן את דעתו לסוג המינוי, לאופי הנושא הנדון, לכך שהמומחה הוא בעל ידע, כישורים ומיומנויות מיוחדים באותו התחום שבעניינו נדרשת המומחיות, וכן אם בית המשפט מצא כי לא ניתן למנות מומחה אחר שאינו עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים וכי הדבר דרוש לשם עשיית צדק; טרם מתן החלטה כאמור ייתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בנוגע לזהות המומחה.

תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022

סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים

(ה) מצא בית משפט כי קיימת זיקה אחרת בין מומחה לבין בעל דין או בא כוחו, שאינה מנויה בתקנת משנה (ד) ואינה מעוררת חשש סביר לניגוד עניינים, רשאי הוא למנותו למומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שנתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם. (ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין.

תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי), התשע"ב-2012

סעיף: 14. חוות דעת מומחה

14. (א) ראה שמאי פינוי ובינוי כי לצורך הכרעה במחלוקת עליו למנות מומחה, יודיע לצדדים מיהו המומחה והצדדים יוכלו להגיש את טענותיהם בכתב בקשר למינוי בתוך 14 ימים מיום שנודע להם עליו או מיום שנודע להם על עילה לפסילתו או קיומו של ניגוד עניינים בעניינו. (ב) התמנה מומחה כאמור בתקנת משנה (א), יעביר המומחה לשמאי פינוי ובינוי ולצדדים את חוות דעתו בכתב והוא יוזמן לדיון, יציג את חוות דעתו והצדדים יהיו רשאים לשאול את המומחה שאלות ולטעון בעניינה. (ג) שכרו של המומחה ישום על ידי היזם, זולת אם שמאי פינוי ובינוי קבע אחרת.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 3. פטור מחובת מכרז

מכרז לגביה עלולה לפגוע בדרכי פעולה או בשיטות עבודה של משטרת ישראל או של הרשות להגנה על עדים או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית, ובלבד שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, לפי העניין, אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א) ובפסקה (32), "משטרת ישראל" – לרבות שירות בתי הסוהר ומשמר בתי המשפט בהנהלת בתי המשפט , ולעניין התקשרות של שירות בתי הסוהר או של משמר בתי המשפט, במקום "המפקח הכללי של המשטרה" קרי "נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין"; (20א) התקשרות של משטרת ישראל, עם ספק של מערכת הביטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הביטחון, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך, ורשאי הוא לאשר מראש התקשרויות כאמור לרכישת טובין, עבודה או שירותים בעלי מאפיינים שעליהם יורה; (21) (נמחקה); (22) התקשרות עם מי שאינו עובד המדינה שעניינה מינוי מומחים רפואיים, וועדות רפואיות, או ועדות לקביעת דרגות נכות; (23) (נמחקה); (24) (נמחקה); (25) התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ; (26) (נמחקה); (27) (נמחקה); (28)4 התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז; (29) התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה – ספק יחיד), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א); (30) התקשרות ל

תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהייה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2014

סעיף: תיק אישי ותיק רפואי של מטופל, שמירת המידע בתיק ואבטחתו

8. (א) לכל מטופל במרכז מורשה יהיה תיק אישי אשר יישמרו בו, בין השאר, החלטת בית המשפט או ועדת השחרורים בעניינו, לפי העניין, ובה פירוט התכנית לשיקום מונע שגובשה בעבורו והעתק ההסכם. (ב) בתיק האישי יירשמו כל אלה: (1) כל פעולה או פעילות המתנהלת בקשר למטופל או משפחתו, מעבר לתכנית השיקום או תכנית הטיפול שנקבעה מראש; (2) סיכום טיפול רבעוני; (3) סיכום סופי של הטיפול, בתום קבלת הטיפול או בסמוך להפסקת הטיפול. (ג) לכל מטופל יהיה תיק טיפולי שינוהל בנפרד מהתיק האישי, יישמרו בו הרשומות בהתאם לחוק זכויות החולה; התיק ינוהל בידי מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה. (ד) המנהל או איש צוות בכיר אחר שהוא מינה לעניין זה, יהיה אחראי לניהול ולשמירת התיק האישי ולשמירת התיק הטיפולי ולאבטחת המידע, לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, חוק זכויות החולה והוראות כל דין ((להלן – אחראי אבטחת מידע). (ה) שמירת התיק האישי והטיפולי תיעשה לפי הוראות המנהל או האחראי על אבטחת המידע, באופן שיגן על סודיות המידע ועל פרטיות המטופלים.