עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב: המדריך המקיף להתמודדות עם תביעות נזיקין

נפגעתם בתאונת דרכים? סבלתם מרשלנות רפואית? נפצעתם במקום העבודה? במקרים אלו ורבים אחרים, עורך דין מומחה בדיני נזיקין יכול להיות ההבדל בין פיצוי הולם לבין התמודדות לבד עם ההשלכות הכלכליות והבריאותיות של הפגיעה. בתל אביב, מרכז העסקים והמשפט של ישראל, פועלים מספר רב של עורכי דין המתמחים בנזיקין. מאמר זה יספק לכם מידע מקיף על תחום הנזיקין, סוגי תביעות נפוצות, תהליך בחירת עורך דין מתאים, וטיפים חשובים להצלחה בתביעת נזיקין בתל אביב.

מהם דיני נזיקין? הבנת התחום המשפטי:

דיני נזיקין הם ענף במשפט האזרחי העוסק בפיצוי על נזקים שנגרמו לאדם כתוצאה ממעשה או מחדל של אדם אחר.

יסודות דיני הנזיקין בישראל:

דיני הנזיקין בישראל מבוססים בעיקר על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהיא חקיקה ישראלית המסדירה את העוולות השונות וזכויות הנפגעים. בנוסף, קיימים חוקים ספציפיים כמו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוק האחריות למוצרים פגומים, וחוק איסור לשון הרע.

עקרון הבסיס בדיני נזיקין הוא שאדם שגרם נזק לאחר ברשלנות או בזדון חייב לפצות את הנפגע. על מנת לזכות בתביעת נזיקין, על התובע להוכיח ארבעה יסודות:

חובת זהירות – קיומה של חובה משפטית להיזהר

הפרת חובת הזהירות – התנהגות רשלנית שהפרה את החובה

קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה מההפרה

נזק – הוכחת קיומו של נזק ממשי (פיזי, נפשי או כלכלי)

בתי המשפט בישראל, ובמיוחד בתל אביב כמרכז משפטי, פיתחו פסיקה ענפה המפרשת ומרחיבה את דיני הנזיקין בהתאם למציאות המשתנה.

סוגי הנזקים המוכרים בחוק

דיני הנזיקין מכירים במגוון רחב של נזקים שניתן לתבוע בגינם פיצויים:

נזק גופני – פגיעות פיזיות, כאב וסבל

נזק נפשי – טראומה, מצוקה נפשית, פגיעה באיכות חיים

נזק כלכלי – הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה והשתכרות

נזק לרכוש – פגיעה בנכסים ובמיטלטלין

נזק לשם טוב – פגיעה במוניטין האישי או העסקי

הפיצוי בתביעות נזיקין נועד להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שניתן, באמצעות פיצוי כספי. בית המשפט מעריך את גובה הנזק בהתאם לנסיבות הספציפיות, תוך התחשבות בגיל הנפגע, מצבו הבריאותי טרם הפגיעה, השפעת הפגיעה על יכולתו להשתכר בעתיד, והשלכות ארוכות טווח.

סוגי תביעות נזיקין נפוצות בתל אביב

תל אביב, כעיר מטרופולין מרכזית, מאופיינת במגוון רחב של תביעות נזיקין. להלן הסוגים הנפוצים ביותר.

תאונות דרכים:

תאונות דרכים הן מהמקרים השכיחים ביותר בתביעות נזיקין בתל אביב, עקב צפיפות התנועה הגבוהה בעיר ובסביבתה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הסדר של "אחריות מוחלטת", כלומר, הנפגע זכאי לפיצוי ללא צורך להוכיח אשמה של הנהג הפוגע.

הפיצויים בתאונות דרכים כוללים:

הוצאות רפואיות ושיקומיות

אובדן הכנסה בתקופת אי-הכושר

אובדן כושר השתכרות עתידי

עזרה וסיעוד

כאב וסבל

בתל אביב, עם תשתיות התחבורה המתפתחות והולכות, גם תאונות הכוללות אופניים, קורקינטים חשמליים ואמצעי תחבורה חדשניים אחרים מהוות חלק גדל והולך מתיקי הנזיקין.

רשלנות רפואית:

תביעות בגין רשלנות רפואית הן מהמורכבות בתחום הנזיקין. תל אביב, בה ממוקמים בתי חולים גדולים כמו איכילוב, תל השומר וולפסון, היא מוקד לתביעות מסוג זה.

רשלנות רפואית יכולה לכלול:

טעות באבחון

טיפול לא נאות

ביצוע פרוצדורה רפואית ברשלנות

אי-קבלת הסכמה מדעת לטיפול

תרופה שגויה או מינון שגוי

תביעות אלו דורשות מומחיות רפואית ומשפטית, ולרוב מערבות חוות דעת של מומחים רפואיים. עורכי דין לענייני נזיקין בתל אביב שמתמחים ברשלנות רפואית בדרך כלל מפתחים קשרים עם רופאים מומחים שיכולים לספק חוות דעת מקצועיות.

תאונות עבודה:

תל אביב, כמרכז תעסוקה מרכזי, מתאפיינת גם בריבוי תאונות עבודה. במקרים אלו, הנפגע זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, אך לעיתים קרובות הפיצוי אינו מכסה את מלוא הנזק.

במקרים של רשלנות מצד המעסיק או צד שלישי, ניתן להגיש תביעת נזיקין נוספת. סוגיות שכיחות כוללות:

• אי-אספקת ציוד בטיחות
• אי-הדרכת עובדים בנושאי בטיחות
• תחזוקה לקויה של מקום העבודה
• הפרת תקנות הבטיחות בעבודה

עורך דין מנוסה בתחום נזיקין בתל אביב יסייע לנפגע לנווט בין זכויותיו מול הביטוח הלאומי לבין האפשרות לתביעה אזרחית נוספת.

נזקי גוף במרחב הציבורי:

נפילות במדרכות שבורות, פגיעות מעצמים נופלים, או תאונות בפארקים ציבוריים – אלו דוגמאות לנזקים שעלולים להיגרם במרחב הציבורי. תל אביב, כעיר תוססת ומרובת מבקרים, מספקת לא מעט מקרים כאלה.

במקרים אלו, התביעה מוגשת לרוב נגד הרשות המקומית (עיריית תל אביב) או נגד הגוף האחראי על התחזוקה של המקום. הנפגע נדרש להוכיח:

• קיומו של מפגע
• ידיעה (או חובת ידיעה) של הרשות על המפגע
• התרשלות בטיפול במפגע
• קשר סיבתי בין המפגע לבין הפגיעה

תביעות אלו דורשות לרוב תיעוד מיידי של מקום האירוע ושל המפגע, וכן איתור עדים שראו את התאונה.

תהליך ניהול תביעת נזיקין בתל אביב:

תביעת נזיקין היא הליך מורכב הדורש תכנון וניהול מדוקדק. הכרת התהליך יכולה לסייע לנפגעים להתכונן ולפעול בצורה נכונה.

איסוף ראיות ותיעוד הנזק:

השלב הראשון והקריטי ביותר הוא איסוף ראיות:

• תיעוד מידי של זירת האירוע (צילומים, וידאו)
• שמירת כל המסמכים הרפואיים
• קבלת פרטי עדים שנכחו באירוע
• דיווח לרשויות הרלוונטיות (משטרה, ביטוח לאומי)
• שמירת קבלות על הוצאות רפואיות ואחרות
• ניהול יומן המתעד את הכאבים והקשיים היומיומיים

בתל אביב, עם זמינותם של אמצעי תיעוד דיגיטליים וסמארטפונים, התיעוד המיידי הפך נגיש יותר, אך חשוב לדעת מה לתעד ואיך לעשות זאת באופן שיהיה קביל בבית המשפט.

בחירת עורך דין והכנת התביעה:

לאחר איסוף הראיות הראשוני, יש לפנות לעורך דין מומחה בנזיקין:

• פגישת ייעוץ ראשונית להערכת הסיכויים והסיכונים
• הסכם שכר טרחה (בדרך כלל על בסיס הצלחה בתיקי נזיקין)
• איסוף ראיות נוספות בהנחיית עורך הדין
• קבלת חוות דעת רפואיות ממומחים
• הכנת כתב תביעה מפורט
• פניה מקדימה לחברת הביטוח או לנתבע

בתל אביב, כמרכז משפטי, פועלים עורכי דין רבים המתמחים בתחומי נזיקין ספציפיים. חשוב לבחור עורך דין עם התמחות רלוונטית לסוג הפגיעה שלכם.

ניהול ההליך המשפטי:

לאחר הגשת התביעה, מתחיל ההליך המשפטי:

דיונים מקדמיים וישיבות קדם משפט

הליכי גילוי מסמכים וחקירת עדים

ניסיונות גישור ופשרה

הוכחות והבאת עדים ומומחים

סיכומים ופסק דין

בתל אביב, רוב תיקי הנזיקין מתנהלים בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי. עורך דין מנוסה ידע לנווט את ההליך ביעילות ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הנפגע.

פשרות וחלופות לבית משפט

רבים מתיקי הנזיקין מסתיימים בפשרה, ללא צורך בניהול הליך משפטי מלא:

משא ומתן ישיר עם חברת הביטוח

הליכי גישור מול מגשר מוסכם

בוררות מוסכמת

ועדות רפואיות מוסכמות לקביעת הנכות

בתל אביב פועלים מרכזי גישור ובוררות רבים, וישנם מגשרים מומחים בתחום הנזיקין. פשרה יכולה לחסוך זמן, כסף והתמודדות נפשית עם הליך משפטי ארוך, אך חשוב לוודא שהיא משקפת פיצוי הולם.

כיצד לבחור עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב

בחירת עורך דין מתאים היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתהליך תביעת הנזיקין.

מומחיות וניסיון בתחום הספציפי

לא כל עורכי הדין בתחום הנזיקין מתמחים בכל סוגי התביעות:

חפשו עורך דין המתמחה בסוג הספציפי של הפגיעה שלכם

בדקו את הניסיון של עורך הדין בניהול תיקים דומים

שאלו על אחוזי ההצלחה בתיקים דומים

בררו האם יש לעורך הדין ניסיון בניהול תביעות מול הגורם הנתבע (חברת ביטוח ספציפית, בית חולים, או רשות מקומית)

בתל אביב, עם ריכוז גבוה של משרדי עורכי דין, ניתן למצוא מומחים לכל תחום ותת-תחום בנזיקין, החל מרשלנות רפואית ספציפית ועד תאונות בענפים מקצועיים מסוימים.

מוניטין ומשוב מלקוחות

מוניטין של עורך דין הוא מדד חשוב לאיכות השירות:

חפשו המלצות וביקורות באינטרנט

בקשו הפניות ללקוחות קודמים

בדקו את הנוכחות המקצועית של עורך הדין (פרסומים, הרצאות, מאמרים)

התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום הרפואי או המשפטי

עורכי דין מובילים בתל אביב לרוב יהיו בעלי נוכחות מקצועית משמעותית ויוכלו להציג תיק עבודות מרשים.

נגישות ויחס אישי

הקשר עם עורך הדין שלכם הוא קשר ארוך טווח ולעיתים אינטנסיבי:

האם עורך הדין זמין ונגיש לשאלות

האם הוא מסביר את ההליך בצורה ברורה ומובנת

האם יש כימיה אישית ותחושת אמון

האם המשרד ממוקם במקום נוח בתל אביב או בסביבתה

בתל אביב, עם הפקקים והקשיים בחניה, מיקום משרד עורך הדין יכול להיות שיקול משמעותי, במיוחד אם מדובר בנפגע עם מוגבלות תנועה.

שכר טרחה ותנאי התשלום:

ברוב תיקי הנזיקין, שכר הטרחה נקבע על בסיס הצלחה:

בדקו את אחוז שכר הטרחה המבוקש מסכום הפיצוי

בררו מי נושא בהוצאות המשפט (חוות דעת, אגרות)

הבהירו את התנאים במקרה של פשרה

וודאו שהכל מעוגן בהסכם שכר טרחה כתוב וברור

עורכי דין איכותיים בתל אביב עשויים לגבות שכר טרחה גבוה יותר, אך לרוב יש לכך הצדקה בניסיון ובתוצאות.

טיפים מקצועיים להצלחה בתביעת נזיקין:

מעבר לבחירת עורך דין טוב, ישנם צעדים שהנפגע עצמו יכול לנקוט כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה.

תיעוד ומעקב רפואי מדוקדק:

המסמכים הרפואיים הם לב תביעת הנזיקין:

הקפידו לשמור על רצף טיפולי ולהגיע לכל הפגישות הרפואיות

תעדו את כל הסימפטומים והכאבים

שמרו על כל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת

עקבו אחר הוראות הרופאים והמטפלים

שמרו קבלות על כל הוצאה רפואית, כולל נסיעות וטיפולים משלימים

בתל אביב, עם ריכוז גבוה של בתי חולים ומרכזים רפואיים מובילים, יש יתרון בנגישות לרופאים מומחים שחוות דעתם מוערכת בבתי המשפט.

זהירות ברשתות חברתיות:

פרסומים ברשתות חברתיות עלולים לפגוע בתביעת נזיקין:

הימנעו מפרסום תמונות או פוסטים שעלולים לסתור את טענותיכם לגבי מצבכם הרפואי

אל תדונו בפרטי התיק ברשתות החברתיות

הגבילו את הגישה לפרופילים שלכם במהלך ניהול התביעה

היו מודעים לכך שמידע מהרשתות החברתיות עלול להיות מוגש כראיה בבית המשפט

בתל אביב, עיר דיגיטלית ומתקדמת טכנולוגית, רבים מהתושבים פעילים ברשתות חברתיות, אך חשוב להיות מודעים להשלכות האפשריות במהלך תביעה.

שיתוף פעולה מלא עם עורך הדין:

יחסי עבודה טובים עם עורך הדין שלכם חיוניים להצלחה:

ספקו מידע מלא ומדויק

היענו במהירות לבקשות למסמכים או מידע נוסף

הגיעו מוכנים לפגישות ולדיונים

שאלו שאלות ובקשו הבהרות כשמשהו לא ברור

היו כנים לגבי היסטוריה רפואית וגורמים רלוונטיים אחרים

עורכי דין מובילים בתל אביב מעריכים לקוחות שמשתפים פעולה ומקלים על ניהול התיק ביעילות.

סיכום: בחירת עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב:

תביעת נזיקין היא הליך מורכב המשלב היבטים משפטיים, רפואיים וכלכליים. בתל אביב, כמרכז משפטי ורפואי מוביל בישראל, פועלים עורכי דין רבים המתמחים בתחום. בחירת עורך דין מתאים, בעל ניסיון והתמחות ספציפית בסוג הפגיעה שחוויתם, היא המפתח להצלחה בהליך ולהשגת הפיצוי ההולם.

משרד עורכי דין נזיקין בתל אביב

עורך דין לענייני נזיקין בתל אביב, עם הידע המקומי והניסיון בבתי המשפט באזור, יכול להציע יתרון משמעותי בניהול התיק. בין אם נפגעתם בתאונת דרכים, סבלתם מרשלנות רפואית, נפצעתם במקום העבודה או חוויתם פגיעה אחרת, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי.

זכרו כי על פי חוק ההתיישנות, לרוב סוגי תביעות הנזיקין יש תקופת התיישנות של 7 שנים מיום האירוע (ובמקרים מסוימים אף פחות), לכן חשוב לפעול במהירות ולא לדחות את הפנייה לעורך דין. עורך דין מקצועי ידריך אתכם בכל שלבי התהליך, יסייע לכם לאסוף את הראיות הנדרשות, וייצג אתכם מול חברות הביטוח ובבתי המשפט, כדי להבטיח שתקבלו את הפיצוי שמגיע לכם.

אל תתמודדו לבד עם ההשלכות של פגיעה או נזק – פנו לעורך דין לענייני נזיקין בתל אביב, והיעזרו בידע המקצועי ובניסיון שיסייעו לכם לקבל את הפיצוי ההוגן שיאפשר לכם להתמקד בהחלמה ובשיקום.

סימוכין:

ת"א (נתניה) 12330/01- קרסניצקי דניאל נגד סמירנוב אלכסנדרה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

עורך דין מבצע לבקשת מרשו פעולה שהיא בניגוד לאינטרסים של הלקוח – האם יחוב ברשלנות בשל כך [לא אתייחס בנפרד למקור החוזי לקיום אחריות של הנתבעת כלפי התובע, שכן כבר נקבע כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491 המאוזכר בע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח', פ"ד מד(4), 446, 462)]. 24. קיום חובת זהירות מושגית של עורך דין כלפי לקוחו הינו מובן מאליו ונקבע בשורה ארוכה של פסקי דין (למשל, ע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט ואח', פ"ד מו(4) 529; ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח', פ"ד נא (4) 769). חובה זו מוטלת על עורך הדין גם כאשר מייצג הוא שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, כגון בהסכם מכר מקרקעין (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל תל אביב – יפו, פ"ד לד(4) 707, 708; ע"א 2625/02 סילביו נחום, עו"ד נ' רחל דורנבאום ואח', פ"ד נח(3) 385, 425). 25. החובה המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח קיימת לא רק לגבי שלב עריכת ההסכם וניסוחו אלא גם לגבי שלב ביצוע ההסכם. העברת זכויות במקרקעין לפי הסכם מכר נמצאת בשליטת עורך הדין שייצג את הצדדים לעיסקה. הוא מחזיק בידיו יפוי כח בלתי חוזר המאפשר לו לבצע את העברת הזכויות על שם הקונה גם ללא הסכמת המוכר ושומה עליו לדאוג כי העברה זו תבוצע לפי הוראות ההסכם. ברי כי בענייננו קמה חובת זהירות קונקרטית של הנתבעת בנושא העברת הזכויות בדירה על שם הקונה.

פסק דין |
25/04/2006 |
שלום – נתניה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים

שמות השופטים: גיא הימן

על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.

פסק דין |
04/08/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 64
בד"א 33/09- לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה נגד ' ' בלה מאיה לביא

שמות השופטים: סולי ש וואנו –,יהודית קורן – חבד,נדים מסרי חבד

העבירות של עיכוב כספי לקוח ושליחת יד בכספי פקדונו לקוח הן מהעבירות החמורות בהן עלול עורך הדין להיכשל [ראו לעניין זה: על"ע 1364/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' יוסף סלוביק, עו"ד תק-על 2004(4), 416, בעמ' 419, על"ע 2935/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב נ' שוגרמן (לא פורסם); על"ע 6363/00 פינקל נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו (לא פורסם)]. עבירות כאלו פוגעות פגיעה אנושה בלב ליבו של המקצוע, שכל כולו אמון עמוק שרוחש הלקוח למקצועיותו וליושרו, ולנאמנותו של עורך הדין המייצג את הלקוח, עד כדי גילוי כל צפונות ליבו, והפקדת ענייניו של הלקוח בידי עורך הדין; עורך הדין השולח יד בפיקדונו של הלקוח – כורת את הענף עליו הוא יושב, ובעצם פוגע באמון הניתן בציבור עורכי הדין, אמון שהוא לב ליבו של המקצוע, ואבן יסוד להפקדת ייצוג בידי עורך דין והפקדת האינטרסים בידיו. [ וראו לעניין זה גם: על"ע 9012/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' בירנברג (טרם פורסם)]. 13. אחת ממטרותיו העיקריות של ההליך המשמעתי היא לשמור על רמתו של מקצוע עריכת הדין, ועל האמון שרוחשים הציבור ומערכת-המשפט לציבור עורכי הדין, אגב מתן הגנה לציבור על ידי מניעת האפשרות של קבלת שירותים משפטיים מאת עורכי דין שסרחו (וראו לעניין זה: על"ע 3467/00 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נ' צלטנר פ"ד נו(2) 895). 14. אמת נכון הדבר, כי במקרים מסוימים, נסיבותיו האישיות של נאשם ייחשבו כשיקול לקולא, לעיתים אף שיקול משמעותי בקביעת עונשו של עורך דין שסרח [וראו לעניין זה על"ע 1631/06 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' מוחמד סמארה, עו"ד, 06 (22) 868 (להלן: "עניין סמארה"), על"ע 1364/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' יוסף סלוביק, עו"ד תק-על 2004(4), 416].

פסק דין |
06/06/2010 |
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4

פסיקה רלוונטית:

ת"א (תל אביב) 60625-06-1. זוהר עמרם נגד 1 . מגן דוד אדום

שמות השופטים: אביגיל כהן

ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. (3) יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלוש יסודות. אחד קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. שני הפרת חובה זו. שלישי נזק לתובע כתוצאה מאותה הפרה. לא כל טעות בשיקול דעתו של עורך דין מחייבת את המסקנה ולפיה עורך הדין התרשל. פעולה רשלנית היא רק אותה פעולה היוצאת מגדר התחום האפור של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לעורך הדין, ומהווה חריגה גסה מסטנדרט ההתנהגות הזהיר והסביר. ראה לעניין זה, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מ"ח (3) 846 בעמוד 853.

פסק דין |
27/03/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 38 |
עמודים – 19
ת"א (תל-אביב-יפו) 26519/05- דניאל ששון ואח נגד איתן ארז, עורך דין

שמות השופטים: אביגיל כהן

התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלוש יסודות. אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. שני – הפרת חובה זו. שלישי – נזק לתובע כתוצאה מאותה הפרה. לא כל טעות בשיקול דעתו של עורך דין מחייבת את המסקנה ולפיה עורך הדין התרשל. פעולה רשלנית היא רק אותה פעולה היוצאת מגדר התחום האפור של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לעורך הדין, ומהווה חריגה גסה מסטנדרט ההתנהגות הזהיר והסביר. ראה לענין זה, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מ"ח (3) 846 בעמוד 853.9.2 ) סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 קובע כי: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו – 1986 קובע דברים ברוח דומה: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 10. הניתוח העובדתי: א) האם קיימת חובה של הנתבע כלפי התובעים להשתמש בכושר מקצועי סביר דומה כי אין על כך מחלוקת במקרה דנן. התובעים והמוכרים היו שניהם מיוצגים בהסכם המכר על ידי הנתבע וממילא הוא חב כלפיהם חובת זהירות. ב) האם הפר הנתבע את חובת הזהירות כלפי התובעים התשובה לשאלה היא – שלילית.

פסק דין |
29/03/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (תל אביב) 36986-02-17- פסח זיסין נגד כתריאל בארי

שמות השופטים: אושרי פרוסט פרנקל

אין חולק כי במקרה מתאים, וכזהו המקרה דנן, קמה ללקוח עילה נזיקית כלפי עורך-דינו, כשהעילה היא רשלנות מקצועית (ע"א 37/86 הנ"ל; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל פ"ד מח(3) 207). אכן, לא כל כשלון של עורך-דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות, וייתכן ותהיה מצד עורך-הדין טעות בשיקול דעת שאינה מגעת כדי רשלנות מקצועית מצידו. חובתו של עורך-דין איננה שלא לטעות בשיקול דעתו, אלא החובה היא לשקול כמיטב יכולתו וידיעתו (ע"א 37/86 הנ"ל, עמ' 464 – 465; ע"א 4707/90 מיורקסנ' חברת ברנוביץ' נכסים והשכרה בע"מ פ"ד מז(1) 17, בעמ' 25). ראו ע"א 398/97 ישראל בן איתמר, עו"ד נ' סרגל לבניה והשקעות בע"מ ( 19.1.99 )). 8 אם כן, עורך-דין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, כאמור בהוראת סעיף 36 פקודת הנזיקין (להלן – פקודת הנזיקין), הן מכוח היות עורך-הדין בעל מקצוע מיומן והן מכוח חובתו לפי דין לפעול "לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות" (כאמור בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). בענייננו, הנתבע שהנו עורך דין שתחום עיסוקו הוא בתחום הנדל"ן, ייצג את התובעים בעסקת המכר ואף את המוכר- בן זוגה של נכדת התובעים. מכאן, שלא יכולה להיות מחלוקת באשר לחובתו לייצג את שני הצדדים במקצועיות ובזהירות המתבקשת. עוולת הרשלנות הנטענת כמשמעה בפקודת הנזיקין 23. כדי שתקום אחריות נזיקית בגין עוולת הרשלנות, יש צורך בקיומם של שלושה מרכיבים: א) קיום חובת זהירות; ב) הפרת חובת הזהירות; ג) מרכיב גרימת הנזק.

פסק דין |
05/07/2018 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 18
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים

שמות השופטים: גיא הימן

על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.

פסק דין |
04/08/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 64
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין

שמות השופטים: אביגיל כהן

הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.

פסק דין |
21/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (חיפה) 23536-10-19- סלימאן טויל נגד יגאל מלצר

שמות השופטים: רמזי חדיד

בנדון נפסק ב-ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן פ"ד מד(4) 446, כדלקמן: "הבסיס העיקרי לחבותו של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. יש שהסכם זה מועלה על הכתב, ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל-פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן, כי לעורך הדין, המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו" (שם, פסקה 22 לפסק הדין). על אותה הלכה חזר בית המשפט ב-ע"א 2625/02 נחום נ' עו"ד דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, פסקה 10 לפסק הדין. 16 דא עקא, רשלנות עו"ד או הפר חובה חוזית המוטלת עליו כלפי לקוחו, הן כשלעצמן, אין בהן די על מנת כי הלקוח יפרע מיריבו את הנזק הנטען, אלא בנדון עליו להוכיח קיום קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין רשלנות עוה"ד והפר החובה המוטל עליו כלפי הלקוח לבין הנזק שנגרם לו בעקבות כך (ר' ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד ל"ז (1) 113, 144-148, רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות', פורסם בנבו, ע"א 989/03 חוטר ישי ואח' נ. חיננזון ואח', פ"ד נ"ט(4) 796, 811 (להלן: "פס"ד חוטר ישי") וכן רע"א 5884/14 פינקסו גלובל בע"מ ואח' נ' עו"ד דקל, פורסם בנבו, פסקה י"ד).

פסק דין |
08/10/2022 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין

שמות השופטים: מוטי כהן

בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.

פסק דין |
20/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (ראשון לציון) 53780-01-14- מיכאל גולן נגד גלעד שילה

שמות השופטים: איריס סורוקר

חובה זו מבוססת בראש ובראשונה על החוזה שנכרת בין הצדדים (ראו למשל: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446 בע' 462, ס' 22 לפסק דינו של כב' הש' ד' לוין). החוזה מעגן מכללא את התחייבותו של עורך הדין לפעול בענינו של הלקוח לטובתו, במסירות ובנאמנות, וכבעל מקצוע מיומן. בכריתת הסכם שכר הטרחה דנא, הנתבע נטל על עצמו לטפל בתביעת התובע בבית משפט השלום, ולייצג את מרשו נאמנה. 29. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, המוכרת כחובת הזהירות. לענין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 30. אין צורך לאמר, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בעניננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. יוזכר כי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". כבר נפסק בהקשר זה, כי מסירות משמעותה "חריצות ושקידה, דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין" (על"ע 7/73 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד ת"א, פ"ד כח(1) 679, בע' 683). 14 31. במקרה דנא, יש למצוא התרשלות מקצועית של הנתבע באלה: א.

פסק דין |
04/09/2016 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 24
תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי

שמות השופטים: אריה דורני דורון

לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.

פסק דין |
09/11/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 40707-01-19- עפרה קרן נגד דן לזר עורך דין

שמות השופטים: חנה קלוגמן

בפסיקה נקבע כי אכן "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור "(ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.02.2012 ) פסקה 10), ואף נקבע כי חובה זו נותרת בעינה כאשר עורך הדין מייצג את שני הצדדים לעסקה אף כאשר מטבע הדברים יהיו נקודות שבהן לצדדים יהיו אינטרסים מנוגדים (ראו על"א 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ( 3.9.80 )), עם זאת, נקבע כי " לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי. . . " (ע"א 7485/10 הנ"ל , ס' 11, ההדגשה שלי ב"י) וזאת לא הוכח. כאמור, לא מדובר בדירה בסכום גבוה באופן חריג ודי היה בהצהרת הנתבעת כי יש לה דרך הגיונית לשלם עבור הדירה. יתרה מכך: "הטלת חובה על עורך הדין לחקור ולדרוש את לקוחו ולאמת כל הצהרה ודיבור שנמסרו על ידו, כרמאי בפוטנציה, היא בבחינת גזירה שציבור עורכי הדין אינו יכול לעמוד בה. דרישה כזו אינה מתיישבת עם מהלך העסקים הרגיל, עלולה ליצור עיכובים לא רצויים בטיפול בלקוח, ולשבש את יחסי האמון שבין עורך דין ללקוחו, יחסי אמון שאינם מבוססים על החשד כי הלקוח הוא שקרן ורמאי" (ע"א 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' ז'רוט, ( 4.8.2020 )), וכן נקבע: "עוה"ד מי שמקצוע מהמעלה הראשונה הוא יכול לבחון את המצב המשפטי הקשור לנכס, לשם כך הוא נשכר על ידי הלקוח, הוא אינו נשכר לעשות תיקנו הגאה או לבחון את תנאי התשלום, הוא נשכר אך ורק לעשות את כל הבדיקות המשפטיות. " ת"א (מחוזי ת"א) 24687-02-19 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (נבו 18.02.2021 ) (הניסוח במקור והדגשות שלי ב"י, וראה גם ע"א 6277/19 ד"ר סנפורד אשר הרמן נ' עו"ד אריה וייס ( 15.03.2022 )).

פסק דין |
20/02/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 30

ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. (3) יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלוש יסודות. אחד קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. שני הפרת חובה זו. שלישי נזק לתובע כתוצאה מאותה הפרה. לא כל טעות בשיקול דעתו של עורך דין מחייבת את המסקנה ולפיה עורך הדין התרשל. פעולה רשלנית היא רק אותה פעולה היוצאת מגדר התחום האפור של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לעורך הדין, ומהווה חריגה גסה מסטנדרט ההתנהגות הזהיר והסביר. ראה לעניין זה, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מ"ח (3) 846 בעמוד 853.

פסק דין |
27/03/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 38 |
עמודים – 19
ת"א (תל-אביב-יפו) 26519/05- דניאל ששון ואח נגד איתן ארז, עורך דין

שמות השופטים: אביגיל כהן

התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלוש יסודות. אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. שני – הפרת חובה זו. שלישי – נזק לתובע כתוצאה מאותה הפרה. לא כל טעות בשיקול דעתו של עורך דין מחייבת את המסקנה ולפיה עורך הדין התרשל. פעולה רשלנית היא רק אותה פעולה היוצאת מגדר התחום האפור של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לעורך הדין, ומהווה חריגה גסה מסטנדרט ההתנהגות הזהיר והסביר. ראה לענין זה, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מ"ח (3) 846 בעמוד 853.9.2 ) סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 קובע כי: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו – 1986 קובע דברים ברוח דומה: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 10. הניתוח העובדתי: א) האם קיימת חובה של הנתבע כלפי התובעים להשתמש בכושר מקצועי סביר דומה כי אין על כך מחלוקת במקרה דנן. התובעים והמוכרים היו שניהם מיוצגים בהסכם המכר על ידי הנתבע וממילא הוא חב כלפיהם חובת זהירות. ב) האם הפר הנתבע את חובת הזהירות כלפי התובעים התשובה לשאלה היא – שלילית.

פסק דין |
29/03/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (תל אביב) 36986-02-17- פסח זיסין נגד כתריאל בארי

שמות השופטים: אושרי פרוסט פרנקל

אין חולק כי במקרה מתאים, וכזהו המקרה דנן, קמה ללקוח עילה נזיקית כלפי עורך-דינו, כשהעילה היא רשלנות מקצועית (ע"א 37/86 הנ"ל; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל פ"ד מח(3) 207). אכן, לא כל כשלון של עורך-דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות, וייתכן ותהיה מצד עורך-הדין טעות בשיקול דעת שאינה מגעת כדי רשלנות מקצועית מצידו. חובתו של עורך-דין איננה שלא לטעות בשיקול דעתו, אלא החובה היא לשקול כמיטב יכולתו וידיעתו (ע"א 37/86 הנ"ל, עמ' 464 – 465; ע"א 4707/90 מיורקסנ' חברת ברנוביץ' נכסים והשכרה בע"מ פ"ד מז(1) 17, בעמ' 25). ראו ע"א 398/97 ישראל בן איתמר, עו"ד נ' סרגל לבניה והשקעות בע"מ ( 19.1.99 )). 8 אם כן, עורך-דין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, כאמור בהוראת סעיף 36 פקודת הנזיקין (להלן – פקודת הנזיקין), הן מכוח היות עורך-הדין בעל מקצוע מיומן והן מכוח חובתו לפי דין לפעול "לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות" (כאמור בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). בענייננו, הנתבע שהנו עורך דין שתחום עיסוקו הוא בתחום הנדל"ן, ייצג את התובעים בעסקת המכר ואף את המוכר- בן זוגה של נכדת התובעים. מכאן, שלא יכולה להיות מחלוקת באשר לחובתו לייצג את שני הצדדים במקצועיות ובזהירות המתבקשת. עוולת הרשלנות הנטענת כמשמעה בפקודת הנזיקין 23. כדי שתקום אחריות נזיקית בגין עוולת הרשלנות, יש צורך בקיומם של שלושה מרכיבים: א) קיום חובת זהירות; ב) הפרת חובת הזהירות; ג) מרכיב גרימת הנזק.

פסק דין |
05/07/2018 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 18
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים

שמות השופטים: גיא הימן

על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.

פסק דין |
04/08/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 64
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין

שמות השופטים: אביגיל כהן

הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.

פסק דין |
21/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (חיפה) 23536-10-19- סלימאן טויל נגד יגאל מלצר

שמות השופטים: רמזי חדיד

בנדון נפסק ב-ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן פ"ד מד(4) 446, כדלקמן: "הבסיס העיקרי לחבותו של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. יש שהסכם זה מועלה על הכתב, ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל-פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן, כי לעורך הדין, המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו" (שם, פסקה 22 לפסק הדין). על אותה הלכה חזר בית המשפט ב-ע"א 2625/02 נחום נ' עו"ד דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, פסקה 10 לפסק הדין. 16 דא עקא, רשלנות עו"ד או הפר חובה חוזית המוטלת עליו כלפי לקוחו, הן כשלעצמן, אין בהן די על מנת כי הלקוח יפרע מיריבו את הנזק הנטען, אלא בנדון עליו להוכיח קיום קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין רשלנות עוה"ד והפר החובה המוטל עליו כלפי הלקוח לבין הנזק שנגרם לו בעקבות כך (ר' ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד ל"ז (1) 113, 144-148, רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות', פורסם בנבו, ע"א 989/03 חוטר ישי ואח' נ. חיננזון ואח', פ"ד נ"ט(4) 796, 811 (להלן: "פס"ד חוטר ישי") וכן רע"א 5884/14 פינקסו גלובל בע"מ ואח' נ' עו"ד דקל, פורסם בנבו, פסקה י"ד).

פסק דין |
08/10/2022 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין

שמות השופטים: מוטי כהן

בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.

פסק דין |
20/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (ראשון לציון) 53780-01-14- מיכאל גולן נגד גלעד שילה

שמות השופטים: איריס סורוקר

חובה זו מבוססת בראש ובראשונה על החוזה שנכרת בין הצדדים (ראו למשל: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446 בע' 462, ס' 22 לפסק דינו של כב' הש' ד' לוין). החוזה מעגן מכללא את התחייבותו של עורך הדין לפעול בענינו של הלקוח לטובתו, במסירות ובנאמנות, וכבעל מקצוע מיומן. בכריתת הסכם שכר הטרחה דנא, הנתבע נטל על עצמו לטפל בתביעת התובע בבית משפט השלום, ולייצג את מרשו נאמנה. 29. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, המוכרת כחובת הזהירות. לענין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 30. אין צורך לאמר, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בעניננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. יוזכר כי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". כבר נפסק בהקשר זה, כי מסירות משמעותה "חריצות ושקידה, דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין" (על"ע 7/73 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד ת"א, פ"ד כח(1) 679, בע' 683). 14 31. במקרה דנא, יש למצוא התרשלות מקצועית של הנתבע באלה: א.

פסק דין |
04/09/2016 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 24
תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי

שמות השופטים: אריה דורני דורון

לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.

פסק דין |
09/11/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 40707-01-19- עפרה קרן נגד דן לזר עורך דין

שמות השופטים: חנה קלוגמן

בפסיקה נקבע כי אכן "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור "(ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.02.2012 ) פסקה 10), ואף נקבע כי חובה זו נותרת בעינה כאשר עורך הדין מייצג את שני הצדדים לעסקה אף כאשר מטבע הדברים יהיו נקודות שבהן לצדדים יהיו אינטרסים מנוגדים (ראו על"א 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ( 3.9.80 )), עם זאת, נקבע כי " לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי. . . " (ע"א 7485/10 הנ"ל , ס' 11, ההדגשה שלי ב"י) וזאת לא הוכח. כאמור, לא מדובר בדירה בסכום גבוה באופן חריג ודי היה בהצהרת הנתבעת כי יש לה דרך הגיונית לשלם עבור הדירה. יתרה מכך: "הטלת חובה על עורך הדין לחקור ולדרוש את לקוחו ולאמת כל הצהרה ודיבור שנמסרו על ידו, כרמאי בפוטנציה, היא בבחינת גזירה שציבור עורכי הדין אינו יכול לעמוד בה. דרישה כזו אינה מתיישבת עם מהלך העסקים הרגיל, עלולה ליצור עיכובים לא רצויים בטיפול בלקוח, ולשבש את יחסי האמון שבין עורך דין ללקוחו, יחסי אמון שאינם מבוססים על החשד כי הלקוח הוא שקרן ורמאי" (ע"א 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' ז'רוט, ( 4.8.2020 )), וכן נקבע: "עוה"ד מי שמקצוע מהמעלה הראשונה הוא יכול לבחון את המצב המשפטי הקשור לנכס, לשם כך הוא נשכר על ידי הלקוח, הוא אינו נשכר לעשות תיקנו הגאה או לבחון את תנאי התשלום, הוא נשכר אך ורק לעשות את כל הבדיקות המשפטיות. " ת"א (מחוזי ת"א) 24687-02-19 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (נבו 18.02.2021 ) (הניסוח במקור והדגשות שלי ב"י, וראה גם ע"א 6277/19 ד"ר סנפורד אשר הרמן נ' עו"ד אריה וייס ( 15.03.2022 )).

פסק דין |
20/02/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 30

חקיקה רלוונטית:

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 14. ניגוד אינטרסים

14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 13. הפסקת טיפול

13. (א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי-דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול. (ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו. (ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף

9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 16. איסור על טיפול נגד לקוח

16. (א) עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו. (ב) הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001

סעיף: 3. פרסומת מותרת

3. (א) פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין: (1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (2) במדריכי טלפון; (3) בספרי מען; (4) במדריכים מקצועיים מסווגים; (5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט – (א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר; (ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים; (ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (ד) פרסומת קופצת (Pop Up ) (6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו; (7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים. (ב) פרסומת יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד: (1) שם עורך הדין; (2) דבר היותו עורך דין; (3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון; (4) תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר; (5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו; (6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (7) פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם; (8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים; (9) שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות פעילותם באותו משרד; (10) תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו; (11) שעות קבלת קהל ; (12) השפות שדובר עורך הדין; (13) מועד הסמכתו לעורך דין; (14) מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה; (15) ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין; (16) משרות הוראה שבהן משמש עורך הדין; (17) תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחוץ לארץ בכפוף לאמור בפסקה

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]

98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 15. טיעון נגד כשרות הסכם

15. עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 65א. פומביות הדיון

65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.